ביקורת ספרותית על כאן יעל וייס, תל אביב מאת יובל אברמוביץ'
ספר בסדר

---

אחרי מאות שעות של השיר שלנו, יובל אברמוביץ
מרגיש כמו סוג של חבר, למרות שאני לא מכירה אותו בכלל. מה שברור הוא שהוא אדם מצחיק ומהתודות בסוף הספר נראה גם בחור רגיש. בכל מקרה ברור כאן שיש בן אדם חי ונושם מאחורי הספר, ולא רק הוצאה גדולה, דפים ודיו.
אז אחרי כל זה צריך לכתוב ביקורת אובייקטיבית על הספר, יאללה, על החיים ועל המוות:
אחרי שלושה פרקים שנונים וקולחים מגיעים כשני שלישים מטרחנים, נמרחים, שכמעט לא קורה בהם כלום, ומה שכבר קורה לא כל כך מעניין. השנינויות בכל משפט כמעט, שבהתחלה היו מצחיקות, הופכות למעייפות. לעומתם, השליש האחרון של הספר מותח וחוזר לזרימה הטובה של תחילת הספר, למרות שדי מהר ברור מה קרה ומי גרם לזה לקרות, וה״טויסט״ הסופי שלו מצפה מי שמורגל בספרי הרלן קובן, לא ממש מגיע.
למרות זאת, מי שמחפש ספר קליל, לקריאה ללא מאמץ, לתאור סלבים סוג ד׳ בתל אביב, שלא מרגישים מייד צורך לקרוא אותו שוב, לא יתאכזב.
טוב, נראה לי שזה היה די אובייקטיבי. וליובל - אני מקווה שלמרות שהביקורות כאן באתר חלוקות, לא תנטוש את הכתיבה. ניכר שיש לך פוטנציאל, תמשיך לכתוב, תאהב את מה שאתה עושה ומה שאתה כותב. אני מבטיחה לקרוא גם את הספר הבא. 

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על כאן יעל וייס, תל אביב