יעל וייס, ילדה טובה כרמיאל חובבת סריגה שזכתה בתואר 'מיס הצפון' ובת למשפחה ישראלית ממוצעת ובכללה אמא פולניה קלאסית, מגיעה לבִּיצה התל אביבית לחיים עצמאיים עם שאיפות להתברג בעולם התקשורת והזוהר. היא נכנסת כשותפה בדירה רועשת ממש מעל שוק הכרמל עם כמה אלפי שקלים למקרה הצורך.
יעל הזוכה לכינויי חיבה שונים בפי מכיריה- ('פרח' בפי אמא, 'אפרוח' בפי סבתא, 'טינקרבל' עבור חבריה בכרמיאל על שום נטייתה לעופף ו'שרלילית' המחמיא של רענן, השותף לדירה) מוצאת עצמה עובדת בערוץ טלוויזיה ותיק עם רייטינג בינוני אחרי תקופת בטלה ומעט עבודה ב'ארומה' לאחר שידיד בענף משך בחוטים. חייה משתנים כאשר בדרכה להכין כתבה בדרום היא נקלעת במקרה לזירת פיגוע. אוטובוס מתפוצץ עם תיאורים ריאליסטיים קשים של גופות מדממות, עשן וזעקות פצועים. יעל מדווחת המומה בשידור חי. ניסיונה לעזור לילדה פצועה קשה כשהיא עצמה מתייפחת בהלם הופך אותה ליקירת האומה ואינה יכולה להתחמק מהפרסום הכפוי וחולי סלפי למיניהם. בחופשת התאוששות בירושלים עם חברתה המוחצנת דנית היא עדה במלון לארוע קשה נוסף הנוגע לאדם אחד.
במקביל להפיכתה בנסיבות הטראגיות לכוכבת עולה היא מנהלת רומן עם מגיש ותיק ומוערך ורוכשת כאוייבת את בת זוגו,המגישה שלצידו וכוכבת ותיקה בפני עצמה.
יעל מתוודעת ל'מאחורי הקלעים' של עולם הזוהר ומסיבות נוצצות- כסף גדול ועולם דורסני של סקופים, אינטרסים, רייטינג והאייטם הבא שהוא הכל.כאן ועכשיו. עוד יומיים-היסטוריה, מי יזכור. טוויסטים ותפניות מפתיעות בעלילה ויעל לומדת בדרך הקשה שדברים אינם תמיד כפי שהם נראים והעולם אליו נקלעה אינו תמיד נוצץ.
מעין תערובת של חיי הביצה, עולם התקשורת ועלילה בלשית. סביר למדי עם מינון הומור, לא סובל מניסיון להיות מתוחכם מדי או עמוס קיטש ואפשר בהחלט להעביר כמה שעות בקריאה מהנה למדי בלי ציפיות מופרזות.
-'אחלה' זה מיושן-מעדכנת אותה אנג'ל הסתומה- אומרים 'יוּ פּי דוּ'.
-"את ישר באה לישון פה, טוב"? אמא, נו.
"כן"
"את מוכנה לא לענות בתשובות של שתי אותיות"?
"כן"
"את צוחקת עלי"?
"לא".
3.5 כוכבים.


















