ביקורת ספרותית על המוות והפינגווין מאת אנדריי קורקוב
ספר לא משהו

---

ויקטור, סופר מתוסכל, מקבל משרה בעיתון מסויים באוקראינה. המשרה פשוטה יחסית – כתיבת הספדים לאנשים חיים, שיום אחד ימותו, והעיתון ישתמש בהספד המוכן. לכאורה, משימה פשוטה יחסית.
בתחילה יש לויקטור יד חופשית והוא כותב הספדים על אנשים עליהם הוא קורא בעיתונות היומית. אט אט מתבקש ויקטור להתמקד בהספדיהם של אנשים מסויימים ולמרבה ההפתעה אנשים אלה מתים בזה אחר זה.
ויקטור חולק את חייו עם פינגווין, אותו לקח מגן החיות כשזה התקשה לממן את אחזקת החיות. הפינגווין משמש כחיית מחמד ובשלב מסוים מתבקש ויקטור להתלוות לפינגווין ללוויות של אנשים מפורסמים שזה אך מתו.
הסיפור ההזוי הזה נקרא בקלות, חסר פיתולים של ממש, לגמרי נטול הומור ולמרות שהוא מרתק בצורה מסויימת, אין בסיפור שום דבר בעל ערך ממשי. בסיום יש טוויסט מסויים, אך הסיום הממשי סתמי ומשאיר את כל הסיפור כולו תלוי על בלימה.
אם מתקבל הרושם שהסיפור לא מעניין, הרושם אינו נכון. הסיפור בסדר, הכתיבה בסדר, הרעיון טוב מאוד, אך הסך הכל דווקא גורע מסכום החלקים.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על המוות והפינגווין