ביקורת ספרותית על האלים משתוללים מאת מארי פיליפס
ספר בסדר

---

כשהתחלתי לקרוא את הספר קיוויתי שהוא יהיה כמו "אלים אמריקאים" של גיימן או "שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש" של דאגלאס אדאמס- ספרים שגם עסקו בנושא של אלים חלשים, חסרי מאמינים ונתנו לי תוך כדי תובנות מעמיקות על המין האנושי ועלילה מגניבה (ואפילו מגניבה פלוס).
בפועל זה היה די אנמי ולא מספק. כאילו גירדתי את הקליפה של איזשהו סיפור גדול, אבל נשארתי בצד החיצוני שלו. הדמויות חסרות בשר, הכתיבה חסרת הומור והעלילה מעייפת בקצב התקדמותה. ספר סביר שלא ממריא לשום מקום.
בתכלס נתתי לו עוד כוכב רק בגלל שאני מחבב את הבחורה שהשאילה לי אותו...

» ביקורות נוספות של לנדן פארק-ליין
» ביקורות נוספות על האלים משתוללים