“לסופרת מארי פיליפס היו את כל החומרים שסופר יכול לשאוף להם, ושהינם בגדר מיתוס של עמים: המיתולוגיה היוונית, שסיפורי הבסיס שלה ידועים ושניתן לעשות מהם מטעמים - כמעט ככל העולה על רוחך ודמיונך... אלא, שבמקרה זה הפרה בעטה בדלי, שרק החל להתמלא, ועוד איך בעטה! צר לי לחלוק על דעת מספר קוראים: על ליז שממש התלהבה מהסיפור, ועל שני הקוראים אושר ועידן, שלדעתם "ייהנו ממנו (מהספר) חובבי מיתולוגיה יוונית". ובכן,”

“חשבתם פעם בני תמותה מה תעשו כשתרגישו מיותרים? היי... זה כולל אותי,גם אני בת תמותה שלא יהיו אי הבנות. יש לשער שתנצלו את הזמן לטיול מחוף לחוף,תחליפו קריירה, תלמדו משהו לנשמה,תמצאו אהבה חדשה ועוד דברים,קיצר.... תעשו כל מה שלא יכולתם לעשות כשהייתם חיונים ונחוצים לסביבה או...תשבו ותרחמו על עצמכם..נכון? אני למשל הייתי מתחלפת איתם בשמחה רבה ועוד באולימפוס ביוון..זה בכלל חלום.חוגגת כל יום בהופעה אח”

“ספר מעולה. מארי פיליפס לקחה נושא מוזר והכניסה לו המון הומור וקסם. בין כל הסיפור הזה מתחבאים משפטים שמעלים חיוך, ומסוגלים לגרום לך לרצות לקרוא אותם שוב. יש כמה דברים שאובדים בתרגום, אבל לא בצורה קריטית. הסיום קצת תלוש, ונדמה שפיליפס עצמה לא ידעה כיצד היא רוצה לסיים את הסיפור, היא פשוט רצתה לספר את הסיפור עם הדמויות האלו שהיא בנתה, אבל זה לא באמת מפריע להנות מהספר.”

“בזמן האחרון אני נתקל ביותר מידי ספרים שאני לא מסיים, וממש קיוויתי שאלים משתוללים ישים סוף לרצף הזה. לצערי התאכזבתי שוב. על פניו הספר המדובר אמרו היה להיות הבטחה.הרעיון מעולה- האלים היוונים חיים בלונדון של ימינו ומנסים לחיות בין בני התמותה. המזימות, התחכים והפרשיות המיוחדות אמורות היו להוות מקור מעולה לסיטואציות קומיות מאלפות. אבל לא. הספר איכזב אותי מאוד. אף דמות לא הצליחה לרתק אותי, אף אחת מהם”

“לסופרת מארי פיליפס היו את כל החומרים שסופר יכול לשאוף להם, ושהינם בגדר מיתוס של עמים: המיתולוגיה היוונית, שסיפורי הבסיס שלה ידועים ושניתן לעשות מהם מטעמים - כמעט ככל העולה על רוחך ודמיונך... אלא, שבמקרה זה הפרה בעטה בדלי, שרק החל להתמלא, ועוד איך בעטה! צר לי לחלוק על דעת מספר קוראים: על ליז שממש התלהבה מהסיפור, ועל שני הקוראים אושר ועידן, שלדעתם "ייהנו ממנו (מהספר) חובבי מיתולוגיה יוונית". ובכן,”

“חשבתם פעם בני תמותה מה תעשו כשתרגישו מיותרים? היי... זה כולל אותי,גם אני בת תמותה שלא יהיו אי הבנות. יש לשער שתנצלו את הזמן לטיול מחוף לחוף,תחליפו קריירה, תלמדו משהו לנשמה,תמצאו אהבה חדשה ועוד דברים,קיצר.... תעשו כל מה שלא יכולתם לעשות כשהייתם חיונים ונחוצים לסביבה או...תשבו ותרחמו על עצמכם..נכון? אני למשל הייתי מתחלפת איתם בשמחה רבה ועוד באולימפוס ביוון..זה בכלל חלום.חוגגת כל יום בהופעה אח”

“ספר מעולה. מארי פיליפס לקחה נושא מוזר והכניסה לו המון הומור וקסם. בין כל הסיפור הזה מתחבאים משפטים שמעלים חיוך, ומסוגלים לגרום לך לרצות לקרוא אותם שוב. יש כמה דברים שאובדים בתרגום, אבל לא בצורה קריטית. הסיום קצת תלוש, ונדמה שפיליפס עצמה לא ידעה כיצד היא רוצה לסיים את הסיפור, היא פשוט רצתה לספר את הסיפור עם הדמויות האלו שהיא בנתה, אבל זה לא באמת מפריע להנות מהספר.”

“בזמן האחרון אני נתקל ביותר מידי ספרים שאני לא מסיים, וממש קיוויתי שאלים משתוללים ישים סוף לרצף הזה. לצערי התאכזבתי שוב. על פניו הספר המדובר אמרו היה להיות הבטחה.הרעיון מעולה- האלים היוונים חיים בלונדון של ימינו ומנסים לחיות בין בני התמותה. המזימות, התחכים והפרשיות המיוחדות אמורות היו להוות מקור מעולה לסיטואציות קומיות מאלפות. אבל לא. הספר איכזב אותי מאוד. אף דמות לא הצליחה לרתק אותי, אף אחת מהם”