ביקורת ספרותית על דודי נפוליאון מאת איראג' פֶּזֶשְׁכְּזָאד

---

איזה עולם מדהים הוא עולם הספרים. אתה נכנס לחנות, מוציא קצת כסף, ובהנד עפעף והפיכת דף אתה נוחת בשנות ה40, ועוד באירן. חוויה שרק אנשי ספר (ונוסעים בזמן) מכירים.
אחרי שהתגברתי על ההתרגשות הראשונית התחלתי לבדוק את הסביבה החדשה. הסיפור מתחיל בהתאהבות של המספר בבת דודתו ובהתאהבות של הקורא במספר. הסקרנות שלי כלפי אירן צבעה את העלילה בגוונים עזים של "מעניין".
הגוונים האלו החזיקו בערך שליש ספר, שליש בו הייתי מרותק לעלילה וצחקתי בקול מהבדיחות.
אבל אחרי שליש משהו נשחק במנגנון. הבנתי שאסור לשקר כי אנחנו במרחק ארבע אצבעות מהקבר, והבנתי שאני רוצה לבקר בסן פרנציסקו אבל מעבר לזה הדיאלוגים הארוכים והשנונים לכאורה החלו לעייף. הייתה חסרה לי פעילות מפתיעה, משהו שיחרוג קצת מהמכניקה הקבועה.
עם זאת, הספר נשאר מעניין עד לסופו ואני חושב שכל מי שיקרא אותו יפיק ממנו הנאה מסוג שאינו מצוי כאן, בישראל 2012.
בשורה התחתונה- שווה קריאה

» ביקורות נוספות של לנדן פארק-ליין
» ביקורות נוספות על דודי נפוליאון