ביקורת ספרותית על הצופן הפלמי מאת ארטורו פרס-רוורטה
ספר לא משהו

---

הרעיון עצמו יפה- תעלומה שבליבה נמצאת יצירת אמנות בה מופיע לוח שח ממנו ניתן לדלות משמעויות עמוקות. שח הוא משחק מאוד מורכב ואפשר לכתוב ספרים שלמים סביב היחסים, המתחים והמאבקים שמתקיימים על הלוח וסביבו (למשל, איגוד השוטרים היידים).
הבעיה בספר היא הנטיה של הסופר להכנס להלך רוח רומנטי-מופשט ולמלא עמודים על גבי עמודים בבליל אינסופי שאין בו בעצם כלום.
חבל, כי העלילה עצמה כן מעניינת, החיבור לשחמט מעולה, ואם לעורך היה גרזן יותר חד היינו מקבלים ספר בלשי נפלא.
מחוסר ברירה נאלצתי להוציא לפועל את אחד הכללים עליהם כותב דניאל פנק בספרו החביב "כמו רומן" ודפדפתי קדימה כמה עשרות עמודים במצטבר. למרות זאת הברברת המצטברת הקשתה עליי ולראיה- לקח לי שלושה ימים לקרוא את שני הפרקים בסוף הספר בהם כל קשרי העלילה מותרים.
אבל זו רק דעתי, אל תפסלו את הספר בלי לנסות.

» ביקורות נוספות של לנדן פארק-ליין
» ביקורות נוספות על הצופן הפלמי