• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
התופרת

התופרת

מאת פרנסס דה פונטס פיבלס

הביקורת של גלית

תמונה של גלית
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2009
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
ג'יהאן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

אני פשוט אוהבת ספרי פרוזה היסטורים! גם להנות וגם ללמוד יש יותר טוב מזה? לענינינו: ספר טוב זורם ומסקרן פשוט כייפי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ayeljon
ayeljon
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של VINI
VINI
תמונה של עומר ציוני
עומר ציוני
תמונה של אורית
אורית
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
7קוראים|גיל ממוצע56|57%נשים

על המבקרת

תמונה של גלית

גלית

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
56 ביקורות•661 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של גלית
גלית
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות56
לייקים שקיבלה661
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18מתח ריגול והרפתקאות14ספרות מקורית13

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של גלית

המורה לאנגלית

המורה לאנגלית

יפתח רייכר עתיר

לפני כשנה הכרתי אדם, נחמד, אנטלגנטי, נעים, בקיצור אדם שכייף להכניס אותו לרשימת החברים שלי שהצטמצמה פלאים לקראת גיל 40. אמנם הצימצום היה בגללי אבל זה נושא בפניי עצמו). לאחר היכרות של כמה חודשים התברר לי שהבחור נישלף מיד אחרי הצבא לשורות המוסד,כמובן שסודות מדינה לא נחשפו מה שכן נחשף היו התחושות והמחירים הכבדים ששולמו בעקבות שירות המדינה מאחורי הקלעים. מה שחזר באופן עיקבי היתה תחושת הבדידות, ההחמצות והאנונימיות המוחלטת. איבוד הזהות תוך כדיי השתלבות בזהיות אחרות. הפאן הזה, הפחות זוהר והוליוודי בחיי המרגלים שלנו תפס אותי ואולי אפילו קצת העציב. את הספר "המורה לאנגלית" אין לי מושג איך השגתי,קניתי, השאלתי... הוא נח ליד המיטה יחד עם ערמה מכובדת של צריכים להיקרא. ... הגיע זמנו! סיימתי אותו ביום עקב שפעת שהצריכה שכיבה ממושכת. נשאבתי לתוכו!!! לא ספר מתח, לא ממש ספר ריגול. מה שכן הספר נוגע בדיוק באותן נקודות של בדידות, סכנה,מחירים שצריך לשלם והחמצות. אני נהנתי, מאוד! גרם לי לחשוב, להעריך,להתעצב ובעיקר להודות לאותם אלו מאחורי הקלעים שבלעדיהם לא הינו מה שאנחנו או אולי לא הינו ביכלל. בפני עצמו לא פאר היצירה אך בעל תוכן חשוב . .

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גלית
זה לא שאני לא אוהבת

זה לא שאני לא אוהבת

אורית הראל

ההורים שלנו מזדקנים! זאת עובדה, הזמן נוגס ובולע בלי רחמים. אני בת זקונים שבחרה בחירה מודעת וחופשית להשאר קרוב לההורים, להנות מהטוב, ויש הרבה, וגם מהפחות טוב שלאחרונה התחיל לבקר יותר ויותר. זה קשה! קשה רגשית וקשה תיפעולית. את הספר הנ'ל קניתי במבצע של 20 שח ודיי זנחתי אותו עד שלפני יומיים החלטתי שבא לי ספר בשרגון " עוד רווקה קריריסטית, שנונה יותר או פחות. תחילתו של הספר אכן כזה, נילי בחורה צעירה מבזבזת את זמנה ברומן ארוך שנים עם גבר נשוי, תוך כדי הצגת הקשר בנייהם נכנסת המישפחתולוגיה במישפחתה של נילי הכוללת אחות נוספת ומוצלחת וזוג הורים ניצולי שואה. עד כאן חביב אך לא יותר. לקראת אמצע סוף הספר ( יתכן קלקלן) מתגלה אצל ברכה, אמא של נילי אלצהיימר בתחילת דרכו. כאן אני הרגשתי מעיין בעיטה בבטן, אולי בגלל המצב שלי, אולי מהחששות שלי מהעתיד. הספר עובר הסבה חדה למערכת יחסים בין אם וביתה. יחסים לא פשוטים ולרוב כואבים ומכאיבים. משלושה כוכבים הספר עלה לארבע החלק האחרון טוב אבל קצר ודחוס. סך הכל נהנתי מהספר ואולי נהנתי יותר כי לא היו לי צפיות גדולות ובטח לא חשבתי שאכתוב עליו ביקורת...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
הגולם והג'יני

הגולם והג'יני

הלן וקר

את התואר האקדמאי שלי עשיתי (כמה מפתיע) בסיפרות עברית. המסלול היה ברור לי, בגריות, צבא ואוניברסיטה. הייתי בטוחה בבחירה שלי ובטוחה בהנאה שמחכה לי בלימודי התואר, אממה, ציפיות לבד ומציאות לבד. בלי להלאות אתכם, תואר ראשון בספרות עברית נחלק לשלושה חלקים: ימי בניים, חז'ל והספרות החדשה. מימי הבניים כנראה הביאו את המרצים שירצו על זמנם האקטואלי, מדור חז'ל הינו מדרשים והרבה ותלמוד (כן , למדתי בבא מציעה פרשת המפקיד במשך שנה פעמיים בשבוע) ואז תגידו לא נורא המדור של החדשה יפצה על הכל... זהו שלא. מעבר ל"תורת הבית החרוז והמישקל, לניקוד, ולאסטטיקה , החדשה בקושי מגיעה לעליות ראשונה ושניה, תחילת המאה העשרים. בעודי מדדה שלוש שנים בחריקת שיניים על ההחלטה ללמוד ספרות עברית מצאתי נחמה דווקא בחלק השני של התואר , b.a הכללי, שם ניגלה לי עולם ומלואו, מאות קורסים לבחירה, נצרות ,איסלם, מצריים הפרעונית, גרוש ספרד, רוסיה בימי סטאלין, לימודי מיגדר, ארכיאולוגיה וכו וכו וכו ריחפתי לי מקורס לקורס כמו בחנות לממתקים טועמת מזה ונותת ביס מזה... ואז הבנתי משהו על עצמי, אני אוהבת לטעום, מספיקה לי נגיעה של הדברים, את העומק אני שומרת ליישום בחיים, לעשיה, לאימהות, לקרירה... והנה קראתי את הגולם והג'יני, ויש שם גולם וג'יני, קבלה, כישוף, איסלם, יהדות, ניויורק, אנושיות, אהבה... מצאתי את עצמי גומעת את הספר וכל כך נהנית... נכון, הספר לא הכי עמוק, לא הכי בכלום אבל זה מה שמהנה בו יש בו הכל מהכל מבלי חפירות. אמר לי פעם מישהו תחביב לא הופכים למקצוע... תחשבו על זה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
ביום שלוּלוּ בַּבּוּ מתה

ביום שלוּלוּ בַּבּוּ מתה

מיכל בר-פרו

תמיד זה נחמד ומרגש להיות הראשון לכתוב ביקורת לספר באתר כמו הסימניה, עד שלא מתוודעים לאתר של אוהבי ספר תמיד ישנה תחושה של בדידות מעוטית מול הרוב שלא קורא מאלף ואחת סיבות. והנה הגעתי אל הסימניה ופתאום מבול של אנשים וילדים שכל כך אוהבים לקרוא שלפעמים אני ממש מרוגשת לקרוא ביקורות שנכתבות בכזאת אהבה.... אל הספר "ביום שלולו בבו מתה" נחשפתי מיד איך שסימתי את" מלכת היופי של ירושליים" אז החיבור היה זורם והפעם לא ירושליים אלא תל מונד. השפה עשירה, קולחת , חלקה בעירקית(בתרגום מידי לעברית) וכן משעשעת. כל הסיפור סובב סביב מותה של לולו בבו, זקנה נרגנת ,קשה ודיי רשעית, דרך ימי השיבעה הקורא נחשף אל בני המישפחה תוך כדי שזירת הסיפור האישי בעבר ובהווה. הקושי הבין עדתי, ההירכיות בתוך המישפחה , מינהגים ומסורת, אמונות תפלות ומזימות ברמה הקיומית של החיים. מאוד נהנתי, קליל, זורם ומתובל בדיוק!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
עלמא

עלמא

רוני אשכול

רוני אשכול העיזה וכתבה ספר פנטזיה בעברית! דבר כשלעצמו מעורר רצון לטפוח על השכם ולעודד את היוזמה המבורכת, צריך אומץ גדול להתמודד עם "הכרישים "של התחום ואפילו אומץ להתמודד עם "הדגים" היותר קטנים והמוצלחים שבניהם. מראות דעתי הצנועה אשכול עשתה עבודה נהדרת ומהנה, בריאת עולם יש מאין, הפלגה על כנפי הדמיון והמחשת הדמיוני לסיפור עם עמוד שידרה, ניחוחות וטעמים. נהניתי לעבור עם עלמא גיבורת הספר את השלבים של הגילוי, ההתבגרות ,הכאב והתמורות... ספר מתוק להפליא, זורם ומה שלי היה חשוב שאשכול בראה עולם שאני לא מכירה ושמחתי להכיר. לא יודעת לגבי מי שלא קורא את הז'אנר לגבי הקוראים ספר חמדמוד, בתולי ומהנה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
אשמת הכוכבים

אשמת הכוכבים

ג'ון גרין

בהמשך לביקורת הקודמת, בה סיפרתי על החנות בירושליים עם המוכר החביב אשר בזכותו קראתי את "הקרקס הגדול לרעיונות", קרתה לי תקלה נוספת. את הספר הנל נשבעתי שאני לא אקנה ולא אקרא, (למרות הביקורות והתשבוחות הרבות, הקונצנזוס בסימניה....אני לא אתנדב לקרוא ספר קורע לב על ילדים חולי סרטן נקודה!) וכך אני בחנות מלהגת ומפטפטת עם המוכר וכמובן הוא מציע לי את אשמת הכוכבים, סרבתי בנימוס ( כן כן עמדתי על שלי לשם שינוי..(: ) ועברתי לבחור ספר נוסף וכך היה, הגעתי עם המוכר לקופה, העברתי את הויזה, הספרים הוכנסו לשקית והגיעה שעת הפרידה(למוכר היה קשה להפסיק לדבר) נקרעתי מהחנות והגעתי הביתה, מאושרת פורקת את השקית ומגלה... את אשמת הכוכבים בשקית...( לא כספר אקסטרה, פשוט כחלק מהקניה) ואז החלטתי שאם זה לא סימן שאני צריכה לקרוא את הספר אז מה כן? וכך בחייל ורעדה ניגשתי למשימה, אולי פחדתי מידי, אולי ציפיתי יותר מידי, אולי אולי ואולי, השורה התחתונה ספר טוב, מציצני לחיי ילדים\נוער חולה סרטן, עצוב מאוד - כן, נוגע ללב- כן, מסקרן- כן, אבל... משהו שם הרגיש שטוח, הסחיטה הרגשית חיפתה על עומק, אולי מכיוון שחולי סרטן חיים על זמן שאול הדברים רצו מהר מידי בלי עומק ,אולי מי שלא שם לא יודע(ושלא נדע!), לא יודעת מה היה חסר אבל חוסר היה! ובתור בכינית מדופלמת שבוכה מפרסומות לשלב הזה לא הגעתי. אולי זאת אני....

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
הקרקס הגדול של הרעיונות

הקרקס הגדול של הרעיונות

מיקי בן-כנען

אני גרה ממש קרוב לירושליים ולמרות הרכבת הנהדרת אני ממעיטה להגיע למרכז העיר. מרכז העיר ירושליים הפך בשנה האחרונה למקום שממש כייף להסתובב בו, מעיין מדרחוב גדול עם מלא בתי קפה וחנויות זולות וחביבות. נאלצתי ללכת לבדיקה ומצאתי את עצמי בעיר ובכדי לא לבזבז את עצמי לדעת החלטתי אחרי ששתיתי עם עצמי אמריקנו בבית קפה חביב, לקחת רכבת חזרה הביתה אבל מה? בדרך לתחנה עניי צדו חנות ספרים, (אתם חברי לסימניה בטח מבינים שלא עמדתי בזה) ונכנסתי... חנות לא גדולה וזולה עם מוכר חביב ודברן שאוהב ספרים ולמרות היותו בעל חנות שנים רבות לא איבד את הניצוץ והחדווה מלדבר על ספרים. וכך אנחנו מפטפטים והוא ממליץ לי על " הקרקס הגדול לרעיונות" המלצה חמה ואישית ,מאוד נילהבת עד שלא היה לי כבר נעים וקניתי אותו עם עוד כמה חברים. יומיים אחרי התחלתי לקרוא. תשמעו, הספר פשוט חמק לי מהאצבעות, עוד לא נשמתי והנה אני באמצע, לקחתי עוד נשימה והוא ניגמר.. ספר מעולה, הסופרת אורגת עולם חצי הזוי על סף הבדיה , בונה אותו שלבים שלבים ויוצרת עלילה אמינה למרות המוטיבים הלא שפויים. בגדול, בסופו של דבר ספר שואה. השואה נכנסת בעדינות, לא לוחצת אך עם זאת נוגעת בנימים הכי קטנים. ארבע דמויות שמתחברות יחדיו ,שמתחברות דרך עברן השואתי. נהנתי כל כך! מומלץ בחום גם למי שנימנע מספרות שואה מסיבות כאלה ואחרות. נותר לי להודות לאותו מוכר חביב שממש אילץ אותי לקנות את הספר הזה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
קארמה דפוקה

קארמה דפוקה

דוד ספיר

שבוע הספר, יורדת במדרגות הנעות בקניון וכמובן רואה דוכן ענק של ספרים,ביכלל לא התכוונתי לרכוש ספרים ,הרגליים הלכו לבד ומי אני שלא אשתף פעולה? והתחלתי לשוטט, להביט בכריכות, למצוא ספרים שהומלצו "בסימניה" וכו וכך עיני קלטו את הספר הנל, קראתי מאחור ונשבתי ברעיון, לקחתי והחזרתי ושוב לקחתי ושיכנעתי את עצמי שזה ספר טוב לטיסה ארוכה שמחכה לי... אבל לא התאפקתי (ואולי חבל כי בטוח הטיסה היתה עוברת בקצת יותר קלות) הספר משעשע ברמות, שנון ומצחיק. מנחת טלוויזיה מצליחה וקריריסית מועמדת לפרס הטלוויזיה הגרמנית, אבל מה? בערב ניצחונה היא מתה! יותר נכון נהרגת על ידי שרידים של תחנת חלל רוסית שצונחים על ראשה, להפתעתה הרבה היא מתה אבל לא ממש וכאן מתחילה שרשרת גילגולים שהיא עוברת ,החוליה הראשונה בתור נמלה... התחלתי את הספר הבוקר וסימתי אותו הערב, 252 עמודים של הומור, הומור עצמי והתשלום על מעשים רעים שגוררים קארמה שלילית. הסופ קצת הזוי אבל למי אכפת ספר מגניב! חביב קליל ומהנה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
טיפות שלג

טיפות שלג

א.ד. מילר

בחודש האחרון מצאתי את עצמי קוראת פחות מהרגיל, מסיבות אוביקטיביות כמו תיכנון טיסה לתאילנד יחד עם בנותי(כן כן טסות לחודש שלם לתאילנד) או סיבות פחות אוביקטיביות של תירוצים עצמיים (כגון הערמה של ה20 ספרים ליד המיטה לא מושכת מספיק) ובכל זאת באיזה לילה של נדודי שינה ארבע לפנות בוקר לקחתי את "טיפות שלג" והתחלתי, נהנתי לקרוא, השפה קולחת, התרבות הרוסים מענינת, דרך הצגת הספר כמכתב ארוך שכותב הגיבור לחברתו לה הוא אמור להינשא, מעיין וידוי וניקוי חטאים לפני החיים ביחד. אהבתי את ההדרגתיות בה נבנתה העלילה, אהבתי את הרעיון שהקורא מבין לפני הגיבור את התרמית , מזדהה ומבקר בו זמנית את הגיבור.. ספר חמוד,כייפי לקריאה. למה ארבעה כוכבים? כי מיד אחריו בלי הפסקה אפילו לקפה לקחתי ספר חדש ושקעתי בו... לסיכום ספר בהחלט טוב, לא ארוך במיוחד ומעניין.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית

ביקורות נוספות על "התופרת"

התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

ספר מופלא! רחב יריעה, הכל בסוף מתקשר יחד, רוב הספר הולך במקביל. נוגה, עצוב, מרגש, מסעיר. הכל יחד! כתיבה מצוינת ומרתקת, תקופה מסקרנת מאד. לקח לי יומיים לקרוא אותו, הוא לא כזה שגורסים ברגע. ממליצה בחום!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•ליליאן די
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

רומן היסטורי מצויין. חלק מהביקורות כתבו שהקצב בו איטי, אני לא חוויתי אותו ככזה. עוד מהפרק הראשון הסתקרנתי והקריאה קלחה עבורי. סיימתי לקרוא את הספר וחזרתי לקרוא את ההתחלה שלו וחלקים נוספים, דבר שלא קורה לי אף פעם בשום ספר. בנוסף אני הולכת עכשיו לקרוא קצת על ברזיל וההסיטוריה שלה ומהו ספר טוב אם לא ספר שמגרה את הקורא לחקור ולחשוב על מה שקרא?


מה שאני כותבת עכשיו הוא ספוילר אז לא לקרוא אם עדיין לא קראתם-
לא האמנתי כשהנץ מת, היה לי קשה לקבל את המוות שלו (מה עוד שמתחילת הספר ברור שאוזניים קטנות לא נאמן לחלוטין) וניחמתי את עצמי שכנראה זה הפתרון של הסופרת לכך שלוזיה תוכל לגדל את תינוקה. מה רבה היתה אכזבתי כשבסוף זה לא קרה. גרם לי להרגיש שהמוות של אנתוני מיותר לגמרי.
בנוסף החל מאמצע הספר כשהאחיות למעשה זיהו זו את זו חשבתי שהספר יוביל לקראת פגישה מחודשת שלהן אך גם זה לא קרה.
אז אמנם הספר נגמר באופטימיות עבור אמיליה אבל היה לי קשה לקבל את הסוף העצוב של לוזיה ואנתוני. בעיניי זה החלק המאכזב והכואב בסיפור.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•גלית
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

הספר עוסק באמיליה ולוזיה, אחיות יתומות, שהתגוררו עם דודתן בכפר הררי נידח בצפון מזרח ברזיל. שלושתן תופרות מחוננות, דבר שאפשר להן להתקיים בכבוד גם ללא גבר, דבר נדיר בתחילת המאה העשרים בברזיל. שתי האחיות אהבו אמנם אחת את השנייה אהבת נפש, אך לא יכלו להיות שתי דמויות שונות כל כך האחת מן השנייה. אמיליה הרומנטית גזרה דמויות של גברות מהודרות מתוך עיתוני אופנה וחלמה על קבליירו שייקח אותה מתוך הכפר הנידח אל העיר הגדולה, חלמה על רצפה אמיתית במקום רצפת טין, על כירת גז, על מים זורמים, שמלות מהודרות ונשפים. לוזיה לעומתה הסתפקה בחלומות צנועים יותר. כנערה, נפלה לוזיה מעץ המנגו ושברה את ידה. היד לא התאחתה נכון ולוזיה נשארה נכה, עם יד עקומה. הנכות לא פגמה ביכולותיה של לוזיה שהצליחה להצטיין במקצועה למרות הקושי, אך מבחינת הסביבה היא הייתה סחורה פגומה ונועדה להישאר בתולה זקנה, שכן איזה גבר ירצה לגעת בויקטורולה, זרוע הגרמופון – כינוי שהדביקו לה ילדי הכפר. חלומה של לוזיה היה מעט כבוד, שיכירו בערכה ויפסיקו עם אותו כינוי שהיה בעיניה גרוע יותר מהנכות עצמה.

חלומן של שתי הנערות התגשם. אך האם החיים החדשים שלהן ענו על הציפיות? הביאו להן את האושר המיוחל?

במשך 688 עמודים נפרשות שבע שנים בחייהן של אמיליה ולוזיה על רקע ההפיכה בברזיל, מאבקים בין הליברלים לשמרנים, מאבקים בבצורת חמורה בחבלים הצחיחים ומאבקים בפושעים פורעי חוק. חיים של שתי הנשים נעים בקווים מקבילים, אך בכל זאת מצליחים להיפגש. לכאורה מה הקשר בין אמיליה בביתה החדש והמהודר ברסיפה, בירת החבל הצפון מזרחי של ברזיל, בית עתיר החדרים, עם משרתים ורכב צמוד, לצד בעלה, נצר לאחת המשפחות הנחשבות באזור, לבין לוזייה, מנהיגת קנגסיירוס, כנופיה אלימה במיוחד של פושעים, השודדים סחורות, פושטים על חוות באזור הקאטינגה הצחיחה ועורפים ראשים של קורבנותיהם? למרות השוני והמרחק, קשה לנתק את ההחוט המקשר בין שתי האחיות כמו שקשה לפרום תפר של תופרת טובה.

ספר טוב בעיני הוא ספר שפותח צוהר וחושף אותי לנושא או אזור שהיה עלום עבורי. ברזיל בעיני הייתה תמיד קשורה לקרנבל, כדורגל וקפה. הספר פתח לי צוהר לפן אחר של ברזיל, לפוליטיקה, להבדלי מעמדות, לאזורים הנידחים, לצמחייה המיוחדת, ובעיקר לכך שסיפורי רובין הוד היו קיימים גם בצד השני של הגלובוס.

מומלץ בחום!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

התופרת – פרנסס דה פונטס פיבלס
The Seamstress

הסופרת סוחפת אותנו בספרה לעולם הזוי בחלקו – ברזיל בשנות 1930.

זה ספרה הראשון של הסופרת, הכתוב בשפה רהוטה ועניינית. תיאוריה אינם מתישים את הקורא אלא משתלבים היטב בתוכן. מעברי ה"רטרו" עשויים היטב ומשלימים בנדבך נוסף את האירוע המסופר, את המצב או הדמות. אמנם הספר הוא דמיוני בעוד הנושא העיקרי – הקונגסיירוס - התרחש בעבר בברזיל, שהיא מפתחת כיד הדמיון הטובה בעיניה.

הסופרת מחלקת את ספרה לפרקים כשכל פרק מתייחס לאחת משתי האחיות – אמיליה ולוזיה. שתיהן למדו תפירה בצעירותן, אך הן הופרדו וגורלה של כל אחת שונה. מבלי לנגוע בתוכן אוכל לציין, כי קראתי בשקיקה כל פרק. עם סיומו ציפיתי "לעוד" ולא רציתי שהוא יסתיים, אך המשכתי הלאה והרגשתי אותו הדבר עם סיום הפרק הבא אחריו, וזאת לאורך כל הספר בן 685 עמודיו.

הסופרת מרתקת את הקורא וממחישה את התקופה הקדומה שהייתה בברזיל בייחוס שהיה קיים בין המעמדות השונים. מעמדם הגבוה של הקולונלים בערים שהם עושקי ומנצלי עובדי האדמה בבעלותם והנחשבים למעמד הנחות כמו הכפריים. מעמד נחות נוסף הוא אלה המשתייכים לקנגסיירוס - כנופיות שודדים - אשר גובים את העמלה שלהם מהקולונלים וגונבים לצרכיהם מכל הבא ליד. יחד עם זאת, הם בעד הצדק ולטובת המנוצלים, אשר במקרים רבים מחלקים את שלל המזון הנשדד על ידם לנצרכים, לרעבים ולמדוכאים. כמו במקרים של תקופת הבצורת ובמקרה של רציחת כרטיסן הרכבת וכל האוכל שהיה עמוס בקרונות ונועד למכירה - תירס וקמח מניוק – חולק למקומיים. הכנופיות ללא מקום מגורים כלל. הם עוברים רגלי במשך ימים ממקום למקום לפי הצורך, מבלי להשאיר אחריהם עקבות, גם במרחק של עשרות קילומטרים.

בשפה רהוטה משלבת הסופרת בספרה חוכמת חיים הנלמדת מהמבוגרים ועוברת הלאה לבני המשפחה, כמו למשל: "החטא קורא בקול רך. הוא מדבר יפה. הוא לא צועק. הוא לוחש. משדל אותך בנועם ומציע לך הזדמנויות." או "כשאת מוקפת צפרדעים כדי לך ללמוד לקפוץ." או "בלי קבורה הנשמות לא ימצאו להן מנוחה וינדדו באין מטרה," לכן קשרו סמרטוטים לבנים לרגליהם כדי שלא ילכו אחריהם.

אי אפשר להיות אדיש לאמונה שהייתה באותה תקופה. אישה או נערה שתומתה נפגעה פסולה על ידי כל גבר והקהילה חרצה את גורלה עד יום מותה. היא לא תינשא לעולם. תחייה בבית הוריה ותטפל בהם. לעולם לא תוכל לעבוד לפרנסתה, כי אף אחד לא ירצה את מרכולתה. החינוך המיני שמקבלות נערות בבית אימן הוא חינוך הצמוד אליהן גם לאחר הנישואין: "אישה צריכה לסבול את תשוקותיו של בעלה עד שהיא מתרגלת אליהן. עד שהן נעשות טבעיות כמו כביסת חולצה וניקוי קרביים של עוף."
באותם ימים הייתה קיימת תושייה בפיתרונות רפואיים שנעשו מהצומח (כיום "תרופות סבתא"). ריפוי באמצעות חליטת תה, משחות ורטיות כדי לטפל בכאבי שיניים, בכיבים, כאבי ראש ובחתכים. המומחים מביניהם, בעיקר הכפריים, ידעו כיצד להבחין בעלים וגזעי עצים, כאלה שיכולים לשמש תרופות ואלה הרעילים. עבור פצע בטבור לגדי שרק נולד נרקחה משחה מאפר, מלגטה ומלח. אישה שהחליטה שאינה רוצה ללדת תשתה יום יום תה מקליפת העץ קאז'ו רושו. לחיסול כינים השורצים בראש, ירקחו משחה מזרעי פיניה ומשמן עץ הפקי, ימרחו על הראש ויחשפו אותו לשמש. התרופה לעצבים מתוחים היא אכילת פנים פרי הפסיפלורה כולו, על זרעיו, שניתן להשתמש גם היום בפרי המצוי. ברור שהשמות של הצמחייה שונים מהשמות כיום, אך ייתכן מאוד ואותם צמחים קיימים בימינו בשמות שונים. בנוסף, לא בטוח שכל תרופה השיגה את מטרתה, כמו שתיית תה לאישה שהחליטה לא ללדת, אך האמונה שהשתרשה בהם כיוונה אותם בדרכים אלו.

כפי שצוין בכריכת הספר, ספרה "מבשר ללא ספק את עלייתה של סופרת מוכשרת ומבטיחה", ולי כקוראה, אין ספק בכך. ההוכחה מול עיני.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•פני
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

אמיליה ולוזיה אשר הופכים ליתומות בגיל צעיר,
דודה שלהם מגדלת אותם.
ובגיל שמונה עשרה מתפצלות דרכיהם בחיים.
בספר יש המון היסטוריה וגם עלילה.
לכל אוהבי ספרים היסטוריים אז הנה עוד ספר
רומנטי היסטורי שמדבר על ברזיל בתקופת שנות השלושים,
כמו כן יש בו עלילה מעניינת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

הסולם של חנן

☺☺☺ האם השכלת
☺☺☺ האם נהנית
☺☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺☺ האם האהבה עוברת

הספר עמוס פרטים ודי מייגע אבל דמות לוזיה הילדה הדחויה שנדחקה והפכה למנהיגה נערצת ולדמות בלתי נשכחת היא הדובדבן שבספר.
עשרות גברים אלימים ונואשים מונהגים ע"י הדמות החריזמתית הזאת בתנאים של יובש קיצוני ורעב מייסר ,הופכים בעל כורחם לפיטר פן של ברזיל בתחילת המאה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חנן
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

ספר המביא את ברזיל של תחילת המאה העשרים במבט פמיניסטי, מעמדי וחברתי.
הספר כתוב יפה, קולח ובהרבה מקומות מרתק.
הניגוד העצום בין הכפרים הנידחים של ברזיל העושר של החברה הגבוהה ברסיפה, ההתפתחות של השודדים עם מוסר של בנדיטים, ופה ושם קולות שפויים( הרופא ארונילדס). כל זה בסיפור קולח.
החיסרון היחיד הוא אורכו של הספר 685 עמודים. ניתן היה לקצר ובזה לזקק את עצמת הסיפור. הדוגמה הקלסית כמובן היא כרמן של פרוספר מרימה .
בכל זאת נהניתי בקריאתו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

ספר מקסים. כל כך אחר וכל כך רחוק מהרקע של שאר הסיפורים היותר נפוצים בימינו. זמן ומקום שלא הרבה נכתב עליהם - לפחות לא בעברית. ממולץ בחום!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אושרית
התופרת

התופרת

פרנסס דה פונטס פיבלס

ספר מעולה ומרתק על 2 אחיות שגדלו בבית הדודה בתנאי עוני בכפר בברזיל.אחות אחת נחטפת ע"י חברי כנופיה מתנגדי השלטון השודדים קולונלים ונלחמים בחיילי הצבא.
אחות שניה מתחתנת עם בן למשפחה מיוחסת בעל נטיות הומוסקסואליות.הסיפור מתקדם ב2 מסלולים ומתאר את קורות חייהן של שתי האחיות והממשק בניהן.כאשר אסור לאיש לדעת את סודן.מומלץ מאד

לפני 15 שנים•
★★★★★
•Eli.A
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
התופרת

התופרת

מאת פרנסס דה פונטס פיבלס

הביקורת של גלית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של גלית
דירוג
3.0
לפני 15 שנים

“אמיליה ולוזיה אשר הופכים ליתומות בגיל צעיר, דודה שלהם מגדלת אותם. ובגיל שמונה עשרה מתפצלות דרכיהם”

6/24
ביקורות על התופרת
הבאה
אנה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 16 שנים

“ספר מצוין!!! קריא ומרתק. עלילה מפתיעה ומרגשת. אהבתי מאוד!”