ביקורת ספרותית על התופרת מאת פרנסס דה פונטס פיבלס
ספר מעולה

---

רומן היסטורי מצויין. חלק מהביקורות כתבו שהקצב בו איטי, אני לא חוויתי אותו ככזה. עוד מהפרק הראשון הסתקרנתי והקריאה קלחה עבורי. סיימתי לקרוא את הספר וחזרתי לקרוא את ההתחלה שלו וחלקים נוספים, דבר שלא קורה לי אף פעם בשום ספר. בנוסף אני הולכת עכשיו לקרוא קצת על ברזיל וההסיטוריה שלה ומהו ספר טוב אם לא ספר שמגרה את הקורא לחקור ולחשוב על מה שקרא?


מה שאני כותבת עכשיו הוא ספוילר אז לא לקרוא אם עדיין לא קראתם-
לא האמנתי כשהנץ מת, היה לי קשה לקבל את המוות שלו (מה עוד שמתחילת הספר ברור שאוזניים קטנות לא נאמן לחלוטין) וניחמתי את עצמי שכנראה זה הפתרון של הסופרת לכך שלוזיה תוכל לגדל את תינוקה. מה רבה היתה אכזבתי כשבסוף זה לא קרה. גרם לי להרגיש שהמוות של אנתוני מיותר לגמרי.
בנוסף החל מאמצע הספר כשהאחיות למעשה זיהו זו את זו חשבתי שהספר יוביל לקראת פגישה מחודשת שלהן אך גם זה לא קרה.
אז אמנם הספר נגמר באופטימיות עבור אמיליה אבל היה לי קשה לקבל את הסוף העצוב של לוזיה ואנתוני. בעיניי זה החלק המאכזב והכואב בסיפור.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על התופרת