ביקורת ספרותית על בורדינג הום (בית הטרופים) מאת גירמו רוסלס
ספר מעולה

---

בורדינג הום הוא אוטוביוגרפיה קשה לעיכול, מאוד לא קל לקרוא לנוכח התיאורים הקשים של מה שעבר גירמו רוסלס בחייו הקצרים שנגמרו בטרגדיה.

דווקא מהמקום הזה של הקושי, הכי למטה שיש, אפשר להתחבר אליו, יש משהו בטירוף שלו, בעצב הזה, שאי אפשר להישאר אדישים אליו.

גורם לי לחשוב, איך אנשים מסיימים את חייהם בכזו חרפת רעב ובדידות, מוכי שיגעון וטירוף, רעבים לאהבה, תשומת לב, יחס כלשהו מצד המשפחה, אנשים, ואיפה הגופים והארגונים שמסייעים לאנשים כאלה ?

עצוב שהיום הכל סובב סביב כסף, תמיד זה היה כך.

יש ניצוצות של גאונות שפורצים מבעד לשיגעון ותוך כדי הקריאה בו, אתם מצטנפים ומתכרבלים כאילו הכניסו לכם אגרוף בבטן, המציאות קשה אה ? האמת כואבת ?

אז הספר הזה כולו תיאור של מדורי הגיהינום שהיה צריך לעבור גירמו רוסלס בחייו. מבית משוגעים אחד לשני, אומרים שהקריאה שיגעה אותו, הוא קרא הרבה, וידע הרבה. ובסוף לקח את חייו בידיו. יש קו מקשר אחד בין כל המתאבדים, כולם מודעים מדי ומבינים שאין משמעות, או לקבל את העולם כמו שהוא כי אי אפשר לשנות או לעצור את הרכבת של החיים ולרדת בתחנת המוות.

נשמע קשה מדי ? הרי זו המציאות ורוסלס מפליא להביא לנו אותה במגש..לא של זהב ולא של כסף, מגש די חלוד.

התרגום מעולה, אחרית הדבר מעניינת ושופכת אור נוסף על חייו של הגאון הזה...

\"הספר הנו מסע אל הפינות האפלות ביותר של הקיום האנושי, ורק מעטים נשארים אדישים לנוכח המחזה\"

ואולי כולנו כלואים בגלות אינסופית, חיים בנדודים על רגעים שאולים בעולם הזה.

» ביקורות נוספות של אינשם
» ביקורות נוספות על בורדינג הום (בית הטרופים)