“יותר מסימן אחד מעיד על חוסר אובייקטיביות מובהק מצידי באשר לנטייה המוזרה והחריגה לרשום ביקורת על ספר בישול.
בהנחה שלא תחול הסתערות בלתי מרוסנת של קוראים על טיבה
ומקומה של הביקורת,עלול הסיכון להיות מינורי,וסביר שתרד ותצטרף אל תהום הנשייה בקרבי הסרבר העומס מלוא נפחו ביקורות שליבן נדם.
אף לא טיוטה אחת תספק משנה סדורה ומאורגנת על מנת להבהיר
את משמעותן של מנות אוכל מונומנטליות שהועלו מן האוב והפכו לדפי כרומו משובח בהם מופיעים צילומים מרהיבים משובבי חיך ועין שנקלטו בעדשתו של אומן צילום שהפיח חיים במנות אוכל שהותקנו במקורן בצל צנע ומחסור והפכו לאצילות בקרב אניני טעם יודעי דבר וחצי דבר על בישול סורי לבנוני.
למרות ניגוד האינטרסים והטאבו הקיים במרחבי הבישול הנשלטים ללא עוררין על ידי נשות השבט,מתקיים כאן נסיון חצוף למדי להרים ראש ולטעון טענה אחת או שתיים אף אם הן כרוכות בנימה חיובית. שכן, בסופו של יום מתיש בו מתחוללת מהומת אלוהים של חומרי גלם,כלי מטבח,כיריים עמוסים, ותנור גדוש שאף לא טפח אחד נותר בו,,,מישהו צריך להגיד לכן מילה טובה.
מצב ההנצחה של מסורת "ארם צובא" ,"אלפו" בפי יקירנו, או אלה שהתייסרו במבוכה - כשדעתנו הושפעה נואשות מתופעת תרבות המערב - ואמרו בשפתיים רפות ובקול חלש "חאלב",סבל מאז ומעולם משידפון והזנחה,ולמעט נציג מובהק אחד מכובד ונסיון קלוש לתעד מסורת בבלוג נידח,לא התרחש אירוע רציני מלבד כינוס הדרם של מנהגים ומתכונים שהוטל בקרבו של ספר בישול זה במשקל של כ 2 קלוגרמים מוצדקים מאין כמותם.
נעים לדלות ממרתפי הזכרון מונחים שאבד עליהם הכלח,ואף רקע מקדים אודות חיי הקהילה העניפה בגלות מעלה חיוך ומגלה כר נרחב ועשיר בנפלאות אורח חיי הקהילה ברקע הדלות של השנים ההן.
לנוכח התפריט החולש במסעדות מובחרות שאמצנו ברוח הזמן, באות המנות המונומנטליות מתוך הספר וטופחות על פנינו מציאות קולינרית מפוקחת על חיינו הנשלטים במירוץ חומרני נצחי בהשוואה לאורח החיים המאופק סביב שולחן האוכל עליו עלו התקרובות המקוריות באמינותן.
גם אם אין עולה בדעת קורא/ת להפוך את גזרת המטבח ליעד מבוצר מכותר בהררי קליפות פרי ירק מקולף כשברקע מתנגנות נקישות רמות של כלי מתכת וכיריים לוחשות להבות אש בעוצמות שונות,מעניק הספר סיפוק רב לסקרנים מסובים בסלון ביתם החוששים להביט אחורה לימי עלומיהם,ומעלה אור בפינות שנותרו אפילות בשל חשיפה מועטת למקורות,ומותיר סימני שאלה מנעימים בדבר קיומו של העבר.”
