ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 בספטמבר, 2010
ע"י מירב
ע"י מירב
לקחת ספר של ג'ודי פיקו זה לדעת שתקבל ספר שיהיה מספיק מעניין להיגמר עד היום למחרת, אולי אפילו לחזור אליו ברגע של שעמום. זה לדעת שתקבל מידה מוכרת של קיטשיות, אומללות, אמהות מיואשות ומתבגרים מתוסכלים. זה לדעת שהעלילה היא די צפויה, מנוקדת בסיפורי אהבה תמימים ובאמרות-שפר-כאילו, עם תפנית כאילו-לא-צפויה בפרק האחרון. זה לדעת שתשכח ממנו ברגע שהוא יחזור למדף בספריה, ומן הסתם לעולם לא תמליץ עליו למישהו. זה לדעת ששוב תסגור את הספר ותגיד "נו, טוב, אבל אין על שומרת אחותי".
והסיפור הזה ספציפית- המחשבה העיקרית והיחידה פחות או יותר שעלתה לי (ושעולה מכרך אחר כרך של יומני הנסיכה) היא שמזל שאני לא הייתי צריכה ללמוד בתיכון אמריקאי ממוצע. לי, לפחות, יש זיכרונות טובים מהתקופה הזו.
ובשלוש מילים- נחמד אבל שבלוני.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מירב
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה
שומרת אחותי הוא אחר לגמרי- העלילה הרבה יותר נוגעת וההתמודות איתה היא הרבה פחות קטישית וצפויה. למעשה הסוף חזק מאוד והספר בכללותו באמת מרגש. לטעמי זה היחיד שלה שבאמת שווה קריאה, ואני בהחלט ממליצה
|
|
|
נטלי
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
ג'ודי פיקו
אהבתי מאד את דעתך לגבי "תשע עשרה דקות" - זה הספר הראשון שאני קוראת שלה. בקיצור האם את ממליצה לקרוא את "שומרת אחותי"? כי כל שאר הספרים שלה שהיו בספריה וקראתי בגב הספר לא ממש הניעו אותי לקנות...??
|
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
