ביקורת ספרותית על משחק על זמן מאת גיום מוסו
ספר טוב

---

אין תקציר באתר, אז אוסיף לפני הביקורת:
"אילו יכולנו לחזור לאחור, מה היינו משנים בחיינו? אילו ניתן היה להתחיל מהתחלה, אילו טעויות היינו מנסים לתקן? אליוט קופר מעולם לא התגבר על מותה של אילנה, אהובתו, כשהיו בני שלושים. עתה, כמה עשורים אחר כך , כרופא מצליח וכאב לבת בוגרת, מושלך אליוט שלושים שנה אחורה אל העבר. הוא זוכה בהזדמנות נדירה לפגוש את עצמו כאיש צעיר, ולהיות נוכח שוב ברגע המכריע שבו תנועה אחת שלו יכולה להציל את אילנה ולשנות את חייו- אך גם למחות את בתו מן העתיד. מהו הקשר בין זמן לגורל, ומה אנו מוכנים לעשות כדי להציל את אהובינו? "
עכשיו לביקורת שלי-
הספר מציב בפני הגיבור אפשרויות שכולנו היינו שמחים לו ניתנו לנו. הדרך בה מנסה אליוט לשנות את חייו מאוד מזכירה סצנות מתוך הסרטים 'בחזרה לעתיד' ו'אפקט הפרפר', ולמען האמת גם מזכירה לי שני סיפורים קצרים שאני כתבתי. לעתים גם הספר הזכיר לי את סגנון הכתיבה שלי (או שאולי זה התרגום). זה יכול לומר שני דברים- מחמאה לעצמי שבצבא כתבתי כמו מחבר רבי מכר, ומיד המחשבה הנגדית, שאולי אם הוא כותב כמו בן 20 חסר נסיון כתיבה אין מה לצפות לרמה גבוהה מדי מהספר.
בכל אופן, נהניתי מאוד ממנו. הוא מותח, לא צפוי מדי ולא מתחנף מדי. הוא העביר לי את יום כיפור בכיף.

» ביקורות נוספות של קראתי-קורא-אקרא (תומר)
» ביקורות נוספות על משחק על זמן