ביקורת ספרותית על משחק על זמן מאת גיום מוסו
ספר מעולה

---

מדובר ברומן מתח שופע רומנטיקה ועם קורטוב של פנטזיה – בהתאם לנוסחה ה"גיום-מוסואית" שעובדת כמו מכונה משומנת היטב.
מצד אחד, אודה שאחרי קריאה של כמה מספריו הנהדרים של מוסו יש תחושה של שבלוניות מסוימת, שכן הספר בדרך כלל מתאר את תחילתו של סיפור אהבה שמתחיל כבלתי אפשרי עד שנעשה למציאות, על קו צרפת-ארה"ב באופן כזה או אחר, שמזכיר תסריט של קומדיה רומנטית – כולל הפאנצ'ים השנונים בסיומו של כל פרק, או "סצנה".
מצד שני, זה עובד! הכתיבה זורמת, כמעט-ממכרת, בסגנון ה"רק עוד פרק ודי", וכך קרה שמצאתי את עצמי קוראת את הספר אל תוך השעות הקטנות של הלילה ומסיימת אותו תוך פחות מיממה! (איזה כיף שלא אצטרך לבקש הארכה מהספרייה :))
היכולת של מוסו לשאוב אותך אל הסיפור מהפרק הראשון – גם אם יש שיטענו שמדובר בנוסחה בנאלית או "ספר טיסה" – היא פשוט מרשימה. וקמצוץ העל-טבעי שהוא שוזר בסיפוריו מוודא שאת ספריו, בניגוד לאחרים, לא אשכח מהר כל-כך.
אז על מה הסיפור הפעם? אליוט, רופא בן שישים שמעולם לא התגבר אהבת חייו, אילנה, שמתה לפני כשלושים שנה, מקבל הזדמנות לחזור אחורה בזמן ולראות אותה בפעם האחרונה. הוא מקבל עשר גלולות, שכל אחת מובילה אותו למפגש קצר עם חייו לפני שלושים שנה – ולכל מפגש יש השלכה על הגורל.
האם על אליוט להשתמש בידע שיש לו על מאורעות עתידיים כדי להציל את אילנה? אלו השלכות הרות גורל עשויות להיות על החלטה שכזו ? האם התערבותו בחוטי הזמן תועיל או שמא תוביל לאסונות בחייו?
אמנם ישנן כמה אי התאמות ופתרונות "קלים מדי" בכל נושא המסע בזמן, אבל עדיין הספר שובה-לב בצורה כזו שאי אפשר שלא לסלוח למוסו על חוסר הדייקנות ששגה בה לעתים. לגבי סיום הספר, בניגוד להרגלי, הפעם לא אוסיף מילה ואתן לכם להחליט בעצמכם!

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על משחק על זמן