ביקורת ספרותית על סיפור קטן ומלוכלך מאת רוני גלבפיש

---

לרבים מאתנו יש סיפור קטן ומלוכלך בעברם. ומה אנו עושים בו ? מטאטאים אותו היטב מתחת לשטיח וממשיכים בחיינו כרגיל.

אצל איתן, איש מחשבים יפה-תואר הנשוי לנעמי ואב לעלמא, זה עבד אחרת. הסיפור הקטן והמלוכלך שלו תפח והתעצם תוך שהוא משבש לחלוטין את חייו.

איתן יצא לריצת ערב שגרתית בפארק הלאומי ברמת-גן. במקרה סטה מדרכו אל חורשה צדדית ושם נתקל בנערה שנאנסה והושלכה על השביל. הוא הרים אותה, פינה והציל אותה. במקום ליהנות ממעמד הגיבור שרכש בזכות, המקרה מזכיר לו את הסיפור הקטן והמלוכלך שלו. הוא נתקף בנחישות עזה לקבל מענה לשאלה המטרידה אותו מזה שבע-עשרה שנים. הרצון לקבל תשובה הוא כה עז עד שגם אפשרות פירוק המשפחה בעקבותיו אינו מרתיע את איתן.

הסיפור מעלה שאלות מוסריות כבדות משקל : מהו רצון חופשי? מהי אלימות נעורים? האם יש לרדוף אחר האמת בכל מחיר? האם מותר בשם ה"אמת" לפרק משפחות?

הסיפור כתוב בגוף ראשון, מפיו של איתן, ומשדר אמינות. למחברת, רוני גלבפיש, שפה עשירה ורהוטה וכישרון תיאורי רב. לאורך כל הספר יכולתי ממש "לראות" את התמונות שהיא מתארת, כאילו אני צופה בסרט. היא נכנסת לדמותו של איתן בצורה מאוד משכנעת.

דמותה של נעמי, אשתו, היא לדעתי מושלמת מדי. אישה מיוחדת, יפה, חכמה, ציירת מחוננת, אימא נפלאה, בוגרת, ישרה בצורה קיצונית. אין לה שום תכונה שלילית. יתר הדמויות : איתן עצמו, חברו הוותיק רון, חבריו לעבודה, אימו, שירי לרמן, חנה המרצה – הן דמויות עגולות אשר להן תכונות טובות ורעות גם יחד.

הספר קריא מאוד, לא יכולתי להניח אותו מידי ותוך שלושה ימים סיימתי את הקריאה בו.

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על סיפור קטן ומלוכלך