ביקורת ספרותית על שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש מאת דאגלס אדאמס (אדמס)
ספר מעולה

---

שעת התה הארוכה והאפילה של הנפש הוא ביטוי שדאגלס אדמס השתמש בו בספר "החיים היקום וכל השאר" בבואו לתאר את מצב הרוח האופייני לשבת אחר הצהריים, בסיפור צדדי על דמות שולית בספר (שאגב, קיבלה בתרגום העברי שני שמות שונים בתחילתו ובסופו של הספר).
כל זה לא קשור בכלל לספר הזה... או שכן, כי מבחינת דירק הכל מתחבר להכל במין תיאוריית קוואנטים חובקת יקום וזה מה שכל כך יפה בספר הזה (ובקודמו בסדרת ג'נטלי)- שהוא מלמד אותך לחשוב כמו הדמות הראשית וככה אתה קולט עקרונות חשובים בפילוסופיה ובפיזיקת סוף-הדרך, שהיא הסוג הכי מתקדם של פיזיקה שיש.
הדמויות בספר, כמו תמיד אצל אדאמס, משכנעות ובעלות מניעים, רצונות, מעני לשון חדים (כבר מותר לקרוא לזה טוקבקים או שצריך לחכות עוד כמה שנים?) והרגלים רעים ומשעשעים.
מי שאובססיבי לפתרונות ולסגירות מעגל יקרא את הספר עשרים-שלושים פעמים ובסוף גם יצליח להבין למה מטוס הגיח מתוך ביתו של דירק ומיהו האיש שאיבד את השמים.
אנשים עם פחות סבלנות או חשק או אמון בנרטיב הבריטי יסגרו את הספר בטריקה ויבטיחו לעצמם לא לפתוח עוד אף ספר שכתב המייקל דאגלס הדביל הזה, וככה לא נצטרך לחכות לספרים שלו בספרייה אף פעם.

 

» ביקורות נוספות של לנדן פארק-ליין
» ביקורות נוספות על שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש