ביקורת ספרותית על שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש מאת דאגלס אדאמס (אדמס)

---

עוד טרם הגעתי לסופו של הספר, אבל בוער בי הרצון להגיד עליו את דעתי שאחרוג קצת מההגיון הבריא ואכתוב כבר עכשיו את הביקורת.

לדגלאס אדאמס יש דמיון יצירתי ביותר. הוא נותן לעצמו להתפרע למקומות שמרבית האנשים לא יחלמו להגיע אליהם. לכן זה עשוי ליצור שני דברים, לפעמים אפילו במקביל-
מצד אחד עניין מטורף בדברים שהוא כותב ומצד שני תשישות נפש כזו שנגרמת על ידי עומס יתר שכזה. (עוד לא לגמרי פענחתי את העניין הזה, אני עוד צריכה לחשוב על זה קצת..)

בכל אופן, בספרים אחרים שלו הפריון הפרוע בדמיון טיפה התיש אותי באמת. אולי אני צריכה פשוט לקחת את הסופר הזה פעם ב.. ולא לקרוא ספרים שלו ברצף.

בספר הספציפי הזה יש קלילות מסוימת שגרמה לכל הספר להיבלע תוך יומיים. ואפילו הרעיונות המופרעים של הסופר לא הפריעו לזרימה הנהדרת בו.

עכשיו אלך לסיים אותו ולחפש את הספר הראשון שמסתבר שיש לדירק ג'נטלי המקסים בשלומפריותו.

» ביקורות נוספות של מילה שקולה
» ביקורות נוספות על שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש