ביקורת ספרותית על דם הפרחים מאת אניטה אמיר-רזוואני
ספר טוב

---

הספר בנוי כמעשה טוויתו של שטיח. שורות שורות של חוטי צמר צבעוניים דקיקים שרק אחרי זמן מה ולקיחת צעד לאחור, רואים את הדוגמא, ונחשף מעשה האומנות-אמנות.
הספר הוא פמינסטי ומתרחש בתקופה שעדיין המושג לא היה קיים. ילדה-נערה-אישה שחולמת, שרוצה, שמעזה בעולם בו לנשים אסור לעשות את כל אלה. מעשיה גורמים לה לסדרה של מפלות כמעט עד לנקודת אל חזור.אך היא לא מוותרת.
חוזים בכוכבים, מגידי עתידות, רוקחי שיקויים ומספרי אגדות מובילים את האדם הפשוט, הלא משכיל, בספר בדרכיהן הפתלתלות של החיים. מצד אחד כאיום נורא על חייו ועל קיומו ומצד שני מביאים תקווה ומזור.
הקריאה קולחת ומאוד מהנה.

» ביקורות נוספות של כלנית
» ביקורות נוספות על דם הפרחים