ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 ביולי, 2010
ע"י ביבליו
ע"י ביבליו
אולי אתם תוהים למה דירגתי את "אנחנו ננוח" ב"ציון" כל כך נמוך יחסית. שיהיה ברור שהספר לא גרוע במיוחד. ממש לא. אבל יש מספר בעיות מרכזיות שקשה להתעלם מהן.
לזכות ציפורה רוזנשר דולן, "אנחנו ננוח" כתוב בצורה מאוד יפה. באמת. יש כאן סופרת עם כישרון כתיבה מסוימת. נהניתי מחלק מהפרקים (פתיחת הספר, במיוחד) ותמיד הרגשתי את הרצף של הכתיבה.
רצף הסיפור, לעומת זאת, פחות הרגשתי. הייתה הרגשת ריחוק מהדמויות, כך שהיה קשה מאוד להתעמק בסיפור. זה במיוחד רלוונטי לגבי החצי השני של הספר, כשכל פרק קופץ קדימה בלי לפתח את הדמויות ובלי באמת לפתח את עלילת הסיפור.
בנוסף לכך, היה לי קשה להתמודד עם הדמויות עצמן. הנשים של ציפורה רוזנשר דולן דומות מאוד אחת לשנייה, לא רק באובססיה שלהן עם המוות (מוטיף חוזר בסיפור, כמוכן התאבדות), אלא גם בהתנהגותן, צורת דיבורן, ואפילו צורת התייחסותן לגברים ולקרובים סביבן. זה יוצר ספר שדי חוזר על עצמו, ובחצי השני כבר איבדתי את סבלנותי ופשוט רציתי שהספר יסתיים.
יש חוזקה לספר. יש תכונות טובות. מאוד אהבתי את הצורה בה מתייחסים לפולין ולעלייה, ההשפעות של עלייה לארץ לעומת ארה"ב (או אפילו ההשלכות...). אפילו אהבתי את בסיס הסיפור: שתי נשים, אחת מבוגרת, השנייה צעירה, אך רואים את שתיהן בכל גיל, בכל שלבי החיים. גם יש בסיפור קטעים יפים מאוד. אבל בסופו של דבר, כשהספר שוקע לתוך מלנכוליה, כך גם נפלה איכות הספר. לדפדף את ה-50 העמודים האחרונים זה לא סימן טוב לספר. היה ניסיון יפה, אך בסופו של דבר הספר בנוי על דמויות לא מספיק מפותחות ואינו מספיק מושך.
ספר בסדר, אך לא שווה את זמן הקריאה.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
