ביקורת ספרותית על אנחנו ננוח - עורך: יגאל שוורץ מאת ציפורה רוזנשר דולן

---

מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך, באתר "פסיכולוגיה עברית".

זה עתה סיימתי לקרוא את ספרה האחרון של ציפורה רוזנשר דולן "אנחנו ננוח". הספר היה מעניין ביותר, ולא רק מפני שקרקוב היא עיר מוצאם של הורי, והדמויות המצויירות בספר כמו איכלסו את ילדותי בתל אביב הקטנה. הגיבורה הראשית בספר זה היא ליזה, יהודייה ישראלית ניצולת שואה מפולניה. אבל על השואה עצמה אין ולו מילה אחת בספר; היא היבשת האחרת הקיימת מעבר לים הזמן והמקום, אך אליה לא מתייחסים במישרין בסיפור. גם הסיוטים שנותרו בנפשם של הגיבורים בני דורה של ליזה אינם מתוארים כמעט בספר. העדר זה הוא, בין היתר, גדולתו של הרומן הזה בעיני. לעומת זאת, יש בספר ניחוח אמיתי של חייהם של שארית הפליטה מאז ועד היום, שכמו שכתב יגאל שוורץ, עורך הספר, על גב העטיפה - נושבת מהם רוח של אופטימיות וצמא אדיר לחיים למרות הכל.

לקריאת חוות הדעת היכנסו:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=29

קריאה מהנה.

» ביקורות נוספות של פסיכולוגיה עברית
» ביקורות נוספות על אנחנו ננוח - עורך: יגאל שוורץ