ביקורת ספרותית על הבושם מאת פטריק זיסקינד
ספר מעולה

---

קראתי את הבושם לפני המון שנים וכעת, כאשר נתקלתי בשם כאן, חזרו אלי כל התחושות, הרשמים והרגשות שהספר עורר בשעתו. ספר מדהים, דוחה, מפחיד, מתריס על נער שהפך לייצור בודד, חולני, דחוי,זוועתי וחסר מצפון המחפש את ריח הריחות, את הריח האמיתי, המזוכך ביותר - ריח נערה. הייצור הזה נדון לבדידות מוחלטת מלידה - בדידות קשה ואכזרית - הלופתת את הגרון ומעיקה על הלב, היא בדידות מוחלטת, בעלת אופי אל-אנושי וקרימינלי באופן קיצוני. הרגש השולט בו הוא פחד, מעצמו, מאנשים, מריחות שיאנו מכיר, מחוסר הריח שלו עצמו... גרנויי אינו שטני, או רוצח על פי ההגדרות החברתיות שאנו מכירים, ואינו מעורר אהדה או סלידה. למעשה, הוא יותר מזכיר חיה, שפועלת על פי חוש הריח והאינסטינקטים, כאשר מעשיו המזוויעים מעוררים יותר תדהמה מאשר גועל .
ספר מרתק ומטריד, הנוגע במעורר מבין החושים האנושיים - הריח ובמסתורין של חוש זה. מומלץ

» ביקורות נוספות של יובבי
» ביקורות נוספות על הבושם