מתוך שלל האיסורים (שלוש מאות שישים וחמישה ליתר דיוק) שמטילה היהדות על מאמיניה, הרוב אינם איסורים מוחלטים. כלומר: אסור לאכול חזיר, למשל. אבל לא אם חייך תלויים בזה. נניח שאתה נמצא בסכנה של מוות מרעב, ורק הבייקון הזה יציל את חייך. אז פג תוקפו של האיסור, והחיים מנצחים הכל. או אם עומד מולך קוזאק חמוש בקלשניקוב, למרבה האנכרוניזם, ומאיים שאם לא תאכל את החזיר הזה הוא יהרוג אותך - גם אז החיים מנצחים. למעשה יש רק שלושה איסורים חזקים ומשמעותיים. איסורי "ייהרג ובל יעבור", כאלה שגם אם חיי האדם תלויים בהם, עדיין האיסור עומד בתוקפו. ואלה הם האיסורים: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.
ולמה זה קשור לכאן? קוראים מסויימים של הסקירות מתעקשים שאין לסבך אותן יתר על המידה, ושצריך לכתוב ישר ולעניין, ובפשטות. אז הקשר הוא פשוט. הרבה פעמים בספרי אקשן ומתח שלושת האיסורים באים יחד. דוגמה יפה הם ספריו של דן בראון החל מ"צופן דה-וינצ'י" ועד בכלל. ויש רבים שהלכו בעקבות הצלחתו של בראון והם כורכים מסתורין שבו דתות פגאניות עתיקות כרוכות יחד עם הרבה דם ורצח, והרבה מין.
כאן, בנוסף לדם ולאש, לתמרות העשן, לקסמי הכישוף העתיקים, לרוצחים המרושעים ולקונספירציות מהעבר, וכמובן בנוסף לשני הגיבוריים הסקסיים להחריד, יש גם הומור.
לא מאמינים לי? הנה, תקראו:
"קודם כל, שמה לא היה יזמין פול, לפחות לא במקור. היא נולדה בשם יסמין יקיר, בתם של שני פעילי ימין יהודים מניו יורק. כשהיתה בת עשר, עברו הוריה לישראל, והתיישבו בהתנחלות בלתי חוקית בגדה המערבית. כעבוד שנתיים, כשהיתה בת שתים עשרה, החריב טיל פלסטיני את ביתם כשהיתה בבית הספר, והיא התייתמה. לאחר מכן שהתה בפנימיה בירושלים עד גיל שמונה עשרה, ואז נדרשה לשרת בצבא, כנהוג. אך בעוד שרוב הנשים הישראליות הוצבו בתפקידי תמיכה או משאבי אנוש, היא נבחרה על ידי אמ"ן לעבור הכשרה כמתנקשת. היא שירתה שלוש שנים, אבל רק אלוהים וצה"ל יודעים בוודאות מה עשתה. כי אף על פי שהחוקר של מיילס היה טוב, הוא לא היה מספיק כדי לחדור לתיקי המודיעין שלהם. "למעשה" אמר החוקר למיילס כשהוזמן לגבות את הדוח בהערכה אישית יותר, בעל פה, "קיבלתי את הרושם ששחררו אותה מהצבא בשקט. בתום שלוש השנים. זה כאילו התחיל למצוא חן בעיניה יותר מדי. החיסולים. אם אתה מבין למה אני מתכוון""
אוי, כמה צחקתי כשקראתי את זה. יזמין, אם לא הבנתם, היא הרעה בסיפור. זה לא רק שהיא מחסלת מקצוענית וקרת לב, יש לה עוד כשרונות, ובהם הכושר לבחור רעמת שיער אדמונית ובולטת כשהיא באה לסגור חשבון עם הקורבנות שלה. גם הקורבנות שלה, שנראים מאוד תמימים, מתגלים כבעלי רקע מעניין במיוחד. זואי, עובדת הרווחה היא בעצם בת של מפיונרים רוסים. ריי, בטלן ומשוטט, הספיק לשרת תקופות ארוכות מקומות שונים בעולם במסגרת צבא ארצות הברית, ולרכוש לעצמו חברים וידע לחימה רב.
בקיצור - יש אקשן. מי שאהב את ספרי דן בראון יהנה גם כאן. קצב טוב, המון לחימה, ומרדפים, והתחמקויות, במגוון מקומות. המון כלי נשק, המון מין (כולל כמה במקומות ובעיתויים מוזרים למדי. מצד שני אומרים שמי שזה עתה הרג מנסה להתחבר כך לחיים וזה אך טבעי). הרבה תפניות בעלילה. אין הרבה עומק, אבל בשביל עומק קיימים ספרים אחרים.
