ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 במאי, 2010
ע"י שועלה
ע"י שועלה
ספר חובה לכל מי שנושא השואה מעסיק אותו, על השאלות הנובעות ממנו לגבי טבע האדם, מהות הרוע, זהות, בחירה. תיעוד של חווית השואה ממקור ראשון ומנקודת מבט מאד יחודית ולא אופיינית. הספר מתאפיין בריחוק רגשי וניכור וכתוב בהרבה אירוניה, ויש בו מחאה כנגד כל נסיון להכליל או להציג את השואה באופן דרמטי. כפי שהוא מבטא זאת בסוף הספר, הוא מתנגד לתיאור הכוללני של מה שעבר עליו במילה "זוועות", שבעצם משטיחה ומשכיחה, ומתעקש על זה שהדברים לא "באו" אלא קרו כל הזמן "צעד אחר צעד" במין הווה נצחי של ניעה מרגע אינסופי ובלתי נסבל אך מלא תקווה אחד לאחר, כשבכל רגע הקרבן הוא קרבן ובה במידה משתף פעולה. רק קרטס, בתור אחד שהיה שם, יכול להרשות לעצמו לדבר על "האושר של מחנות הריכוז". תיאוריו הנטורליסטיים והפרטניים אכן פורטים את הזוועה לרגעים מוחשיים וממחישים איך ההזוי, כביכול והבלתי אפשרי, קרה. תיאוריו את התהליכים הפסיכולוגיים שעוברים עליו כשהוא נאלץ לשתף פעולה עם השפלה ולצפות בגופו המתנוון, כמו גם את התנהגות כל האנשים המעורבים - קרבנות, רוצחים, סתם אנשים קטנים - זו הזוועה האמיתית. תמיד במינוריות, בלי סצנות דרמטיות. האשה שהתנחלה בביתו בזמן שהיה במחנה ריכוז ומסלקת אותו משם בשובו, עושה זאת "בחביבות, באדיבות". הספר עורר אותי למחשבות על הרוע. הוא עסוק בתיאור ההסתגלות של אנשים רגילים ונורמליים למצבים מטורפים ולכאורה הזויים. הפחד, התשוקה לחיים והרצון להיאחז בהם בכל מחיר, הניכור וההדחקה - כל אלה הם בני בריתם של התוקפנות, האכזריות והרצון לשליטה. אחד התיאורים החזקים בספר שגם משקף את תמציתו נמצא בסצנה שבה הקלגס מענה אותו בסחיבת שקי מלט עד כדי שהוא כמעט מביא למותו. "בסוף כבר היה ביננו כאילו ממש שיתוף פעולה, למדנו להכיר זה את זה, כמעט עשינו יד אחת...ומנקודת ראות מסויימת - נאלצתי להודות...אכן החזקתי מעמד...זה הוכיח שהוא צודק. אבל מצד אחר, בסוף היום הזה הרגשתי שמשהו נהרס בי ללא תקנה..." ומשהו נהרס ללא תקנה לא רק בגוף ואין אפשרות לחיים חדשים. יש בספר מחד ניכור רב שמקשה לעתים על חיבור רגשי. מאידך, ריאליזם נוקב שהופך את התיאורים למאד ממשיים, ובכך משיג הסופר את מטרתו להתעקש ולהראות באופן מטריד שהשואה היא אנושית - של אנשים, התאפשרה, ולא, כפי שהיינו רוצים להאמין, לא שייכת אלינו באיזה אופן, יוצאת דופן, מפלצתית.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
