ביקורת ספרותית על ותכתבו: אהובתנו מאת אמונה אלון

---

תוך שלושה ימים "בלעתי" את 343 עמודי הספר, הוא ממש שאב אותי. אני רחוקה מן העולם המתואר בו, בקטעים מסוימים מה שמתואר שם זר לי לגמרי. אולי בגלל זה כל כך נמשכתי לקריאה בו. הרצון לדעת מה קורה בהמשך העלילה, כיצד תקשור המחברת את כל הקצוות, גרם לי לא להניח את הספר מידי.
יש בספר שני סיפורים השזורים זה בזה. הסיפור הראשון הוא על משפחת ברטוב. אבא דורי, עורך-דין עסוק, אמא מיכל, מנהלת מצטיינת של אולפנה ושבעת ילדיהם. הבת הגדולה נשואה וכבר אמא לשלושה. בת נוספת בשירות לאומי, הבנים בצבא ובישיבות ובבית שבהתנחלות סמוכה לרמאללה נשארו הבת ענבר והבן הצעיר כרמי. ענבר מתקרבת לבת-מצווה. היא ילדה כבדה גופנית, רגישה ובוגרת נפשית. היא הגיבורה הראשית בספר ונושאת על כתפיה את שני הסיפורים השזורים בו.

חברו הטוב של דורי נהרג בפיגוע ירי. דבר זה מטלטל את דורי בעוצמה רבה והוא מבקש למצוא משמעות עמוקה יותר לחייו וגם להתרחק קמעא מאשתו השולטת בבית ביד רמה. לשם כך הוא עוזב את הבית ושוכר לו דירת חדר דמוית מערה בשכונה חרדית בירושלים. עזיבתו הפתאומית מטלטלת את המשפחה ובעיקר, כמובן את מיכל אשתו ואת הבת ענבר. מכאן מתחילים העניינים להתגלגל וכמובן שלא אספר את מהלכם כאן.

הסיפור השני הוא זה של שיינה-חוה, סבתא רבתא של ענבר. שיינה-חוה גדלה במשפחה שניהלה מלון בירושלים. שם הכירה את איש העסקים גדליה שפירא שלקח אותה לאישה והיא ילדה לו את דבורה, סבתה של ענבר.מכאן מתחיל להתגלגל סיפורה שגם אותו אני מנועה מלגלות.

ענבר נשאבת לדמותה של סבתא-רבתא שלה ומבקשת לחשוף את סודה. יחד עימה נחשפים גם אנו, הקוראים, לסיפורה, טפח אחר טפח. סיפור זה כתוב בפונטים שונים ובשורות קצרות כך שקל מאוד להבדיל בינו לבין הסיפור הראשון. שני הסיפורים, כאמור, ארוגים זה בזה עד הסוף.

שפתה של אמונה אלון עשירה, קולחת ויפה. הדימויים שלה מאוד מצאו חן בעיני (כמו למשל "מדורת הרקפות" הצומחת בקצה הגינה של משפחת ברטוב). היא מספרת סיפור שאין בו רגע משעמם וגרמה לי, לא אחת, להתרגשות מן הדברים היפים שהיא מתארת בדת ולהתקוממות וכעס מן הדברים הקשים שגם הם מצויים בדת שלנו.

הדמויות בספר חיות ויכולתי ממש לראות אותן בדמיוני בעת הקריאה. המצבים עכשוויים ואותנטיים, נטועים בהוויה הישראלית היום-יומית.

נהניתי מאוד מן הקריאה, היא עוררה בי מחשבות רבות ואני ממליצה עליו בחום !

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על ותכתבו: אהובתנו