ביקורת ספרותית על ותכתבו: אהובתנו מאת אמונה אלון
ספר טוב

---

ותכתבו: אהובתנו מתחיל להניע רק אחרי מאה עמוד.בתחילה השילוב של הסיפור על הילדה המתפתחת, האח עם הOCD, הזוגיות במשבר, הבעל האלים, נשמעו מאוד מאולצים.
בכל פרק של הסיפור העכשוי שזורים קטעים קטנים על סיפורה של הסבתא, בשפה של פעם.
הספר מספר סיפור, מעלה נקודות חשובות (אהבתי את הנקודה של שבע-הבעלים), עד שמגיע לקצה ומסתיים שם.
הכתיבה נחמדה והסיפור עצמו גם הוא בינוני למדי (חייבת לציין שמטריד לחשוב שילדה בת 12 מטיילת לבדה בבית עלמין ועוד יותר מטריד שהסופרת משלבת מדי פעם כתובות על מצבות שהיא המציאה).
ספר חביב, אני חושבת שפחות התלהבתי על הסיפור והסופרת.

» ביקורות נוספות של הקוראת
» ביקורות נוספות על ותכתבו: אהובתנו