הספר של גרואן ללא ספק נוגע ללב אך אם זאת אני מאוד חצוי בנוגע להשתלשלות הסיפור.
במהלך הספר נופח רב יותר לרקע הקרקס מאשר לנרטיב המרכזי ג'ייקוב-מרלנה-אוגוסט. בתחילת הסיפור מצאתי את עצמי נאבד בכאוס עם תיאורים ארוכים ומשמימים, אך עם התקדמות העלילה הנקודות הובהרו והצלחתי בסופו של דבר להתחבר לדמויות.עולם הקרקסים הנודדים של שנות ה20 הוא עולם קסום אך עם פחות עומס כתיבתי ויתר-תזזית המסר היה עובר בצורה נקייה יותר.










