ביקורת ספרותית על הנדרסון מלך הגשם מאת סול בלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 30 במרץ, 2010
ע"י pen


מי שמחליט לקרא ספר של סול בלו כדאי לו להכין עצמו לצלילת עומק ממושכת. סיפור המסגרת עוסק בגבר אמריקאי באמצע שנותיו, מסודר כלכלית, ללא דאגות פרנסה אך גם ללא שום עוגן בחיו. הנדרסון, (זהו שמו), גדל גוף, חזק, ובעל רצון עז למשהו לא ממוקד. הוא רוצה ורוצה אך לא מגיע לשם. כל חיו מלווה אותו תחושה של חוסר סיפוק, של כישלון הוא אוהב את אישתו הנוכחית ואת ילדיו אך איכשהו לא מצליח לשדר איתם על אותו גל. יום אחד הוא מחליט לנסוע לאפריקה. הוא טס לשם ומבקש להגיע למקום המרוחק והעלום ביותר. שם חווה הנדרסון חויות רגשיות דומות לאלו שחווה בביתו אך גם פוגש מלך אפריקאי מעין גורו שמנסה ללמד אותו להכיר בעוצמותיו הרוחניות ולשנות את תפישותיו שלהנדרסון על חיים ומות. המסע הזה באפריקה לימד את הנדרסון שהמקום הבראשיתי שאליו שאף וחשב ששם ימצא גאולה ומשמעות חדשה לחיו לא סיפק את הסחורה והנדרסון נאלץ לברוח כדי להציל את חיו. הוא שב הביתה עם רוח של תקוה אך לא שונה בהרבה ממה שהיה כשיצא. בעמוד 178 בספר יש קטע המכיל את התמצית לדעתי: "... וגם אם הופעתי החיצונית מעידה אולי על היפוכו של דבר, יש בי רגישות גבוהה."הנדרסון", אמרתי לעצמי,ולא בפעם הראשונה, "זהו אחד מאותם מקרים, כמו הכינור שהיה תלוי מעל למיטתו של דוד המלך וכל רוח קלה היתה מנגנת בו. וראית אתמול מה פירושה של פראות, כפי שלא ראית מימיך- האיש הזה התייחס בגסות לגולגולת של אביו מולידו... כל הסיפור הזה מטורף לגמרי." כך הירהרתי לי. אבל הייתי צריך גם לקחת בחשבון את העובדה שיש בתוכי קול החוזר על המילים אני רוצה,הוזה ודורש, הופך עולמות, משתוקק, מתאווה, ומתאכזב ללא הרף,וזה האיץ והריץ אותי קדימה כמו קולות התופים המבהילים ומקבצים את החיות בציד. על כן לא היה בידי להציב תנאים לחיים, ונגזר עלי לקבל את המצבים שהם הניחו לי לקבל."
את הספר הזה קראתי לאט מאוד כמעט כל שורה היתה טעונה ודרשה מחשבה. אני חושבת שבשנים שהספר הזה נכתב ודאי היתה לו השפעה אפילו יותר עוצמתית. ההבדל לדעתי בין הכתיבה של סול בלו לספרים רבים אחרים שקראתי הוא שהדגש אצלו הוא יותר על הרעיון שאיתו הוא הוא מתמודד מאשר על סיפורה של עלילה. ומכיוון שהוא מתעסק ברעיונות ,הקריאה דורשת יותר מאמץ. למרות כל זאת ואולי בזכות כל זאת המאמץ שווה כי בסוף נשארים עם נתח רציני בתרמיל הצידה לדרך.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיר (לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
ספר שמאד אהבתי



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ