ביקורת ספרותית על הנדרסון מלך הגשם מאת סול בלו
ספר טוב

---

לאחר שני ספרים בינוניים ומטה של סול בלו שקראתי,"ממשות" ו"גניבה" שאפילו לא ראויים לחוות דעת כלשהי (אני לא זוכרת בכלל על מה היתה העלילה וזה לא בגלל גילי המאוחר )לא כל שכן לקריאה. הנה, היתה לי חמדה לא היתה כמוהה בקריאת 'הנדרסון מלך הגשם'.

הספר, כלומר: הסגנון, העלילה והדמויות הינן שונות מכל מה שקראתי עד כה: אמריקאי גדול ומגושם בגופו אקסצנטרי במנהגיו
ובהתנהגותו עוזב את ביתו עושרו אשתו וילדיו, כשלכל אחד מהם סיפור מעניין בפני עצמו ונוסע "עלא באב אללה" כפי שהיה מגדיר זאת אחד ממורי הדגולים לערבית בעבר:) אוסי משה. במילים אחרות, לאשר תקחנו הרוח.
להנדרסון האיש אשר יש לו הכל כביכול, אמור להיות מאושר ושמח בחלקו, אין מנוחה נפשית ונחלה בביתו, ליבו קורא : "אני רוצה רוצה רוצה.." חסר מנוחה ושתיין כבד של משקאות לא קלים, נופל לפעמים למצבי רוח של קריזיונר מצוי, לוקח עמו קצת כסף דרכון ופה ושם סמרטוטים והיידה אפריקה אני מגיע חכו לי !!!
למה אפריקה ? חלומו של הנדרסון הוא כמו של אנג'לינה ג'ולי: להיטיב עם האנושות כדי לכפר על החטאים של העבר.
לא אכנס בכלל לנושא מה הם, אם בכלל, חטאיה של אנג'ולינה היפה ועל מה ולמה דבקה נפשה באומללים ומסכנים של היבשת השחורה לעזור להם. סיבותיה עמה. אבל הנדרסון ה"מלך" נושא עמו מטען פסיכולוגי על רקע משפחתי כבד ביותר. ותקוותו היא לגאול את נפשו מיסוריה.
באפריקה מוצא האיש והטיפוס "עזר כנגדו" אפריקאי זקן ונאמן כמו ששת של רובינזון קרוזו או סנשו פנזה של דון קיחוטה ההופך לנושא כליו, רכושו, גשש, מדריך ופרשן לענייני שטח, ומכאן מתחיל מסע הזוי מטורף אבל מצחיק ומותח בין שבטים אפריקאים שונים שיכולים להוות קרקע מעניינת למחקר אנתרופולוגי על מנהגי לוויה קבורה אמונה המלכת מלכים והורדת גשמים.
הקורא מלווה את הנדרסון ורומאילאו (אני מקוה שלא טעיתי בשם) או בקיצור "ששת" בנשימה עצורה (ממש כך ) בכל ההרפתקאות המפחידות או מצחיקות שעוברות עליהם.
מתאהב בנסיכים ובמלכים האפריקאים שהם פוגשים, עד לשינוי הנפשי פנימי שעובר ידידנו (כך או אחרת הופכים לידידו/תו של הנדרסון וששת שלו). ובעיקר סקרן עד מאוד להגיע לסוף:האם הוא טוב ונושא תקוה או האם הנדרסון הצליח במשימותיו.
אתם יודעים מה? עיזבו 'נכשל' /עבר בהצטיינות, כל המסע הוא העיקר. ותמציתה של ההנאה הינו הסיפור של סול בלו שהפליא לכתוב בספר זה.
תודתי מופנית לכל כותבי הביקורות הנלהבים שקראו לפני והמליצו על הספר.

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על הנדרסון מלך הגשם