ביקורת ספרותית על הנדרסון מלך הגשם מאת סול בלו
ספר טוב

---

#
ג'וליוס הנדרסון הוא מיליונר בסוף שנות ה-50 שלו. הוא גדול, מכוער, סוער, בעל אף ענק. חיצוניותו הפרועה מסתירה תוך רך, צורך עז לתת פורקן לרגשותיו, שאיפה למשמעות. הוא מספר פה בגוף ראשון על עצמו וזה נשמע כמו השכן, שמספר סיפור לחברו, בלי שום פילטרים, בדרך מבולבלת קצת. הוא פשוט שופך החוצה, באופן לא ערוך, את מה שהוא חושב באותו רגע. הוא אומר מה שהוא חושב, לא חושב על מה שהוא אומר (הבטיחו לי שבאידיש זה נשמע יותר טוב). הנדרסון נשוי בשניה ויש לו צרור ילדים משתי הנשים.

את הספר הזה, שהוא הראשון שקראתי משל בלו, מצאתי על הספסל. התחלתי בהיסוס והמשכתי לקרוא אותו בעניין ולהבין את הדמות המוזרה שבלו ברא. הנדרסון הוא גבר שמחפש פיתרון. זה כמובן לא חריג: גברים רבים סבורים שהם צריכים לייצר פיתרון מיידי לכל בעיה. אבל הנדרסון מגיע במחשבותיו עד הפיתרון, לא דקה אחריו. "השלכות" הן משהו שנועד לייסר אותו, לא משהו שמופיע בחשיבתו לפני הפעולה.

הנדרסון שהוא הספונטניות בהתגלמותה (כי השלכות אינן הקטע שלו) מחליט לבקר באפריקה ושם הוא נתקל בהרפתקאות משונות שמעמתות אותו עם אישיותו ועם יכולותיו. הספר יצא לאור לראשונה ב1958, שניה לפני השינוי החברתי הגדול של שנות הששים (העליזות?). חשבתי שהספר, על אמירותיו חסרות הרסן, מן הסתם איתגר את החברה האמריקאית השמרנית והפטריוטית של שנות החמישים. ומן הסתם התמיהַ את הקוראים שהורגלו להתייחסות פטרונית (לכל הפחות) לשחורי העור ולתרבות האפריקאית. סופר ממוצא יהודי, שכותב על הרפתקאות גיבור ממוצא יהודי באפריקה (לא האמיתית. אפריקה ותרבותה המתוארות בסיפור הן מומצאות לגמרי, נראה לי) אפשר שהיה קצת יותר מדי בשבילם.

סול בלו היה טיפוס אקסטרווגנטי, עם אובססייה לנישואים (הוא התחתן 5 פעמים, כמעט הגיע לשיא של הדודה שלי). ארבעת הנישואים הראשונים נגמרו רע, והאחרון כנראה לא נגמר רע כי בלו מת לפני שהגיע הסוף הרע. בין היתר הוא התנסה בלידת תינוקת כשהיה בן 84. (אני מדמיינת את המרפק הנינעץ בישיש הזה ואשתו הרוטנת "תורך... צריך להחליף לה ולתת לה בקבוק..."
לא מצאתי שום עדות שבלו ביקר או הכיר מקרוב את התרבות האפריקאית. אבל הסיפור המצחיק/מריר של הנדרסון מצליח להדגים את הפערים הנמצאים אצל כל אדם, כשחוכמתו נקטעת במתחמים של טפשות עצומה וההיפך. הספר קריא למדי פרט לקטעים פילוסופיים(?) ארוכים. האמת – לא הצלחתי כל כך להבין מה הוא טוען: שהחיים קשים? שאנשים לא באמת אוהבים אותו? שנאמנות היא מצרך יקר-ערך? ספר נחמד לקרויאה ובקטעים רבים הדמיון בו ממריא יותר מכל ספר פנטזיה מצוי.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הנדרסון מלך הגשם