ביקורת ספרותית על הקייטנה של קנלר מאת אתגר קרת
ספר בסדר

---

מאז יום מחלה שלם שביליתי במיטה, אי שם בכיתה י"א, עם 'געגועי לקיסינג'ר' המצויין מצאתי את עצמי מתגעגעת יותר ויותר לכתיבה של קרת ולא נתקלת באף אחת שתדמה לה, גם לא כשמדובר בעלילות סוריאליסטיות ודמיוניות לחלוטין של סופרים אחרים. ראיתי את 'הקייטנה של קנלר' במכירת פגומים תמורת 20 ש"ח בלבד ומיהרתי לקנות בציפיה שיפעיל את קסמו עלי בהפוגות הקטנות שבחיים, בין ריצה לריצה.
האמת הקשה והמאכזבת היא שהתבדיתי. ב'געגועיי לקיסינג'ר' יכולתי לראות את האירועים הלא מציאותיים והדמויות האקסצנטריות מתחברים יחד לתמונה שלמה אחת אך מטושטשת כלשהיא, שבאורח פלא הזכירה לי את החיים האמיתיים כפי שהם, כאשר כל סיפור נועד אז בעיניי לייצג חלק אחד מתוך הספקטרום - רגש אחד מתוך קשת התחושות שמכוונות את חיינו - ולשקף לקורא דרך מסך ערפל הזוי ומוטרף את הבבואה המדוייקת של עצמו; ה'קייטנה של קנלר', לעומת זאת, נראתה לי יותר חובבנית וגולמית, אוסף פנטזיות שפחות מצליח להעביר משהו משמעותי, משהו שהיסוד שלו לא טמון סתם בעצם העובדה שהוא כל כך הזוי. באיזשהו מקום התחושה שקיבלתי היא שאתגר קרת כותב את החיים הצעירים בישראל דרך ההזיה שנמצאת בכל אחד מאיתנו בשנים הרגישות והדרמתיות האלו, כותב אותם על פי גלי הרגש הרבה יותר מלפי עובדות והתרחשויות, אבל הבעיה היא שלפעמים צורת הכתיבה משתלטת על הכותב, כמו שקרה באוסף הסיפורים הזה, והכל מרגיש קצת כפוי - קצת מתוך כורח כלשהוא - לא באמת זורם, רגיש או נוגע.
קשה לבטא התרשמות הגיונית וברורה על סופר שיצירותיו לעיתים מהממות במוזרותן והטשטוש שקיים בהן בין האמת לבדיה מבלבל ביותר; בגדול ובקצרה אפשר לסכם ש'הקייטנה של קנלר', לדעתי, היא נפילה יחסית. כנראה שאתגר קרת יכול ליותר, אולי אפילו קצת מיצה את הכתיבה ההזויה שקצת מרגישה כאן כמו גימיק. מקווה מאד לא להתאכזב מהספר הבא שלו שאקרא במהרה בימינו.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על הקייטנה של קנלר