• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

מאת דיוויד רובלסקי

הביקורת של טניונה

תמונה של טניונה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2009
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
וין
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

סך הכל ספר נחמד שמעביר את הזמן. אפילו די מותח בחלקו.
הבעיה שלי איתו היתה שהוא היה יותר מידי אקלקטי, כאילו לא הצליח להחליט מה קורה איתו- הוא מתחיל כרומן מקסים על אילוף כלבים ילד אילם ויחסי משפחה, נהפך לסיפור עצוב, ממשיך בכיוון אל טיבעי לגמרי לא צפוי, אחרי זה מקבל תפנית של ספר הרפתקאות (דווקא מאוד אהבתי את החלק הזה..) ובסוף איכשהו מגיעים לסוף.

אותי אישית הרגיז שהבחלקים משמעותיים או כשרצף הפעולות מהיר, קשה להבין מה באמת קורה. פשוט תנחש ותמשיך לקרוא... שיטה קצת הזויה לספר סיפור :)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מוריה בצלאל
מוריה בצלאל
תמונה של דין דין
דין דין
תמונה של מיכל
מיכל
3קוראים|גיל ממוצע44|100%נשים

על המבקרת

תמונה של טניונה

טניונה

חברה מזה 18 שנים
28 ביקורות•82 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•מודעות עצמית
תמונה של טניונה
טניונה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות28
לייקים שקיבלה82
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת17מתח ריגול והרפתקאות4מודעות עצמית1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של טניונה

תפוחים לעולם לא נופלים

תפוחים לעולם לא נופלים

ליאן מוריארטי

ספר נהדר - ממליצה על גרסת המקור (אפשר באאודיובוק).
השפה של מוריארטי יפה ומשעשעת, דברים שהסתפספסו בתרגום מוציאים את רוב הכיף.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•טניונה
הצמה של סבתא

הצמה של סבתא

אלינה ברונסקי

הספר מציג סבתא נרקיסיסטית וחרדתית שמקדישה את כל כוחותיה לשליטה בלתי-פוסקת בנכדה. היא חונקת אותו רגשית ופיזית - לא נותנת לו לנשום, לאכול, לשחק או ללמוד ומעבירה אליו בלי סינון את כל חרדותיה. במקום לאפשר לו להיות ילד, היא עושה כל שביכולתה כדי למנוע ממנו רגע אחד של הנאה או חופש. העלילה שזורה בתוכחות כלפי כל העולם, כולל תיאורים חוזרים שלפיה הנכד "רפה מוח", "טיפש", "חלש" או "עומד למות".
יש כמה רגעים שיכלו להיות קומיים, אבל הדמויות נשארות שטוחות וצפויות.. הוא מזכיר מאוד את הרומן הקודם של הסופרת, "תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי": שוב דמות מרכזית נרקיסיסטית שמקטינה את כולם כדי להאדיר את עצמה ומשוכנעת שרק היא צודקת, תוך שהיא מאמללת את משפחתה. ההבדל הוא שכאן הגיבורה גם חרדתית - מה שהופך את הקריאה לנסבלת עוד פחות.

הצפייה המתמשכת בסבתא שמחריבה את חייו של הנכד לא יצרה אמפתיה, לא הומור, ולא עניין אמיתי.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•טניונה
שוחים בחשכה

שוחים בחשכה

תומש ידרובסקי

ספר נפלא שכתוב ייפיפיה. דמויות עם עומק וסיפור עלילה סוחף.
הכל מדוייק

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•טניונה
לוליטה

לוליטה

ולדימיר נַבּוֹקוֹב

עדיין תוך כדי קריאה.. אבל חייבת להגיד שזה ממש מאבק.
נכון - השפה מעלפת, הספר שנון וזה מרענן שיש לפעמים גם אנטי-גיבור.... אבל (!!!!!)
גם להזדהות שלי יש גבולות ומתחיל (כבר בעמוד ה30 למעשה) להתישן כל העניין של להבין את הפסיכופט שאונס ילדה קטנה והורס לה את החיים תוך כדי שהוא מעוות את כל המתרחש סביבו לפי מה שמתאים למח החולני שלו

אולי פספסתי משהו
מצד שני, יתכן שהספר קצת מוערך יתר על המידה?

--- בנתיים עוצרת כל עשר עמודים בהתקפי בחילה חזקים מתמשכים וכל חמש עשרה עמודים מדלגת לסוף כדי לראות כמה עמודים נותרו. ----

לפני 15 שנים•טניונה
אן מהחווה הירוקה (האסופית)

אן מהחווה הירוקה (האסופית)

לוסי מוד מונטגומרי

אחד הספרים החמודים שאני זוכרת מגיל 12. בערך בתקופה שהתאהבתי בקריאה :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•טניונה
בוחרים להרגיש טוב

בוחרים להרגיש טוב

דייויד ד. ברנס

במילה אחת- מעולה. "עשה זאת בעצמך" בנושא הכי חשוב שיש- מצב הרוח שלנו, שלוות הנפש הבנת "האני".
בעידן של טירוף בו הפסיכולוגים הפסיקו להיות טאבו, נראה לי כמו השלמה מדהימה לנושא הבנת העצמי (אז לפני שרצים לפסיכולוג, מבזבזים כסף... או להשלמת הטיפול). יותר מכל, לדעתי הספר מכיל טיפים ופתרונות לכל אחד, שכן הוא מתאר טיפוסים שונים. גם אם מצב הרוח שלך הוא לא קיצוני, לדעתי זהו ספר חובה. פשוט ככה.
מעבר לכל הפסיכולוגיה הנמרחת שיש היום, נותן עצות מעשיות ודרכים לשפר את ההרגשה שלך.

לא קרה לכם שראיתם חברים או אנשים שמאושרים רוב הזמן, חסרי דאגות, וחשבתם "הלוואי גם אני הייתי יכול להרגיש ככה ולחיות בצורה זאת?" - לדעתי זהו מחיר מזערי שאפשר לעשות והדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בשביל עצמך.

תנסו, זה לא כואב :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•טניונה
כוחו של הרגע הזה

כוחו של הרגע הזה

אקהרט טול

כאחת ששונאת ספרי "תקן את עצמך" פלצניים הייתי מאוד ספקנית בהתחלה, אבל ידיד המליץ בחום אז ניסיתי.
ואין מה לעשות - זה ספר מעולה

קודם כל הוא לא ממציא שום רעיון חדש, הוא מבוסס על רעיונות מהזן והבודהיזם שנזירים ומדריכים בכל העולם מלמדים כבר עשרות אלפי שנים - אז מן הסתם זה עובד :)))

היופי פה זה שהוא מסביר את הכל בצורה מאוד ברורה ובלי לקשקש יותר מידי, וכתוב בצורת דו שיח, כך שהוא מכניס בטקס הרבה שאלות שעולות בזמן הקריאה - ועונה עליהם.

לדעתי הוא עזרה נהדרת לכל מי שגם עושה ויפאסנה והרפיה!
בלי קשר לזה לכך שהוא משפר את כל הראיית החיים, ההרגשה, היחסים עם הקרובים לך ועוד זוטות כאלה...

מומלץ בחום


אגב, למי שמעוניין יש ביוטיוב כמה סרטונים של אקהרט טול.. הוא מאוד סימפטי וקצת הזוי, אבל מן הסתם הסרטונים הם באמת פחות טובים מהספר.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•טניונה
אלגנטיות של קיפוד

אלגנטיות של קיפוד

מוריאל ברברי

ספר מקסים ועדין, שאפילו הצליח למצחיק
נהנתי מכל רגע!

לפני 16 שנים•
★★★★★
•טניונה
בילי בלום אוהבת ככה

בילי בלום אוהבת ככה

אהוד אשרי

טוב, פושקין זה לא
אבל בהחלט לא כזה גרוע כמו שציפיתי.
הסיפור מתח מעניין ואפילו קצת לא צפוי(!) שזה די נדיר בז'אנר.
הכתיבה עצמה קצת בוסרית. אם רק הסופר (אהםם, עורך?!) היה יכול להמנע מלהשתמש במשפטי מפתח דרמטיים בסגנון "לא עלה על דעתו שזאת היתה הנשיקה האחרונה שלה עלי אדמות" לכולם היה עדיף.
מומלץ כשלא בא להפעיל את הראש יותר מידי (הלך לי מצויין עם חום!)

לפני 16 שנים•
★★★★★
•טניונה

ביקורות נוספות על "סיפורו של אדגר סוטל"

סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

הסיפור הזה מסופר דרך עיניו - והשקפת עולמו - של אדגר סוטל, שהוא אילם, מבריק, מטולטל על ידי סערות גיל ההתבגרות האלימות, חווה את העולם דרך החיים עם והטיפול בכלבים, שהם העסק המשפחתי, וגם הפילוסופיה והאמונה של בני המשפחה. אדגר חי עם משפחתו בחווה בשולי עיירה בויסקונסין.
נראה כאילו בני האדם מנסים לפענח את חברם הטוב החי לצידם, וספרים לא מעטים נכתבו כשהכלב הוא הגיבור והמספר. בחלקם הגדול ניכרת אי ההבנה הבסיסית את הכלב, ההופכת את מה שנכתב לגרוטסקי ומביך. בספר הזה הסופר מכיר היטב התנהגות, שפת גוף והמניעים של כלבים, ומהזווית הזו הספר אמין ומדוייק מאד.

הספר הזה מחולק כאילו לשלושה חלקים, בכל אחד מהם הנושא והכיוון אליו הולך הסיפור שונה מאד. החלק הראשון מתאר בדרך פסטורלית למדי את ההיסטוריה של חוות סוטל מאבי הסב, שהקים את החווה והתחיל לגדל כלבים מגורים שכלבתו המליטה והוא התקשה להיפרד מהם. החלק הזה הזכיר לי ספרים שעוסקים בהיסטוריה התמימה של מחוזות הסְפָר האמריקאים ("הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו" לדוגמה), בהם אנשים השתלטו על ארץ (שנראתה להם) ריקה ותפסו נחלות ענקיות כי היה מספיק מקום לכל הכובשים. החלק השני הוא סיפור מסע של אדגר לכיוון ההתבגרות וההבנה, והחלק השלישי - הקצר מכולם - הוא סיפור מתח מותח בהחלט.

לקח לי זמן עד שהצלחתי להיכנס לקצב של הספר ולהבין את מה שהסופר רצה לספר לי. הספר כתוב היטב ומעניין אבל בתחילה לא הבנתי איך לגשת אליו. הסיפור נראה מפוזר ולא ממוקד, וקצת הפריע לי גוון של מיסטיקה שאמנם הוא מועט בסיפור, אבל כמי שלא מאמינה ברוחות רפאים ובעולם שמעבר, הוא נראה לי פיתרון דחוק לבעיה בעלילה. אחר כך החלטתי לראות בקטעים האלה המחשה של ההבנה שהמוח שלנו קולט בלי לערב את המודעות, ואז הבנתי שלמעשה הספר עוסק בנאמנות. נאמנות הכלב לאדם היא מוסכמה. אך מה לגבי נאמנות האדם לכלב? ומה לגבי נאמנות האדם לבני אדם אחרים, למשל בני משפחתו? אנחנו אומרים "דם סמיך ממים" אבל יודעים שלא תמיד הפתגם הזה נכון, כפי שלמדנו מהסיפור על קין והבל.

הספר כתוב כאילו הסופר רוצה לפתור בעיה אישית המציקה לו, משהו שהוא מכיר היטב אבל לא הגיע למסקנה לגביו. הספר ידבר כנראה לאלה האוהבים סאגות משפחתיות ענפות, ולא נרתעים מספר עב כרס. גם אלה האוהבים כלבים כנראה יאהבו אותו. אני אהבתי אותו - לא בלי הסתייגויות - אבל אהבתי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•yaelhar
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

סיפור שיש בו אלמנטים עכשווים של קין והבל על רקע מאוד דומיננטי של קשר בין אדם ובעלי חיים, כלבים במקרה הזה. צריך לאהוב מאוד כלבים כדי להתרגש עד דמעות מהתיאורים של הקרבה הכה אינטימית בין נשמותיהם של אדגר ואלמונדין, שני יצורים אלמים, אבל כה קרובים האחד לשניה. וכמובן, יש בספר המון טבע שאינו רק רקע, אלא משתתף מאוד פעיל באירועים. הסיפור הוא די רגוע עד מחצית הספר והסופר למעשה בונה את היסודות לאפוקליפסה המשפחתית בהמשך.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•וין
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

זהו ספר ביכורים של הסופר ואני אהבתי מאד. לרוב, כשספר כל כך רחב יריעה ועמודים, אני סוברת שהיה ניתן להדק אותו, לא כך הפעם. כבר הגעתי למצב שקראתי לאט כדי שלא יגמר מהר ואז לא יכולתי להתאפק וקראתי במהירות כדי לדעת מה נסגר. איזה סוף בחר הסופר לספר לי. אהבתי, נצבטתי ונשארתי עם טעם של עוד.



להמלצה המלאה:

http://www.global-report.com/sfarim/a343447-סיפורו-של-אדגר-סוטל-דייוויד-רובלסקי

לפני 15 שנים•
★★★★★
•סיגלית
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

לפני הכל אני חייבת לציין: פיתחתי ציפיות גבוהות לגבי הספר הזה. יכול להיות שזה מה שגרם לאכזבה שלי להיות כפולה ומכופלת.
לצערי, הסיפור הזה משול לאיש זקן, מאלה שעומדים לכם באמצע הדרך כשאתם ממש ממהרים לאנשהו, ובא לכם לבעוט בו כדי תוכלו להתקדם אבל לא נעים לכם, כי הוא זקן וחלש. מסכן כזה. זה הסיפור.

אבל לא עשיתי את זה. תלשתי שיערות בשקט והמשכתי לקרוא. הדבר היחיד שנתן לי כוח להמשיך היה הכתיבה עצמה. רובלסקי יודע לכתוב, הוא כותב נהדר. מה שהוא לא יודע זה לספר סיפור, להעלות עניין, לפתח מחשבה. היה לי קשה להבין את הדבר הכי חשוב: על מה למען השם הסיפור?
כלומר, כן, אני יודעת, על אדגר סוטל. אבל מה הסיפור? רוב הזמן ישבתי וקראתי בחוסר עניין כשאני מגרדת את הראש ותוהה אם מתישהו העלילה המרכזית תחטיף לי סטירה, אבל כל פעם קרה איזה משהו צדדי שלאט לאט התפוגג. העניינים זחלו לאטם ואתה נמרח עם 500 עמודים של הסברים על הכלביה, תיאורים ארוכים של הכלבים ושל האילוף שלהם, כשתכלס ועם כמה שהכתיבה הייתה נהדרת - לא היו מעניינים. ואז בסוף התחיל להיות קצת יותר מעניין, אבל במקום לפתח את העניינים הבאמת חשובים ולהפחית בהסברים המיותרים הוא עשה בדיוק את ההפך. הוא הרחיב על הדברים הלא חשובים וזה גרם לאירועים המרכזיים להיעלם. חבל.

אז למה פיתחתי ציפיות כלפי הסיפור הזה? - קודם כל, קיבלתי המלצה על הספר הזה ואמרו לי: "הוא מדהים, את חייבת לקרוא!" אז ציפיתי לספר מדהים. אשמתי.
דבר שני, סטיבן קינג המליץ עליו ועם סטיבן קינג אני לא מתווכחת.
ודבר שלישי, הוא במועדון הספרים של אופרה. טוב, זה הספר הראשון של אופרה שאני קוראת אז אני לא יכולה להגיד כלום בנושא הזה.

נתתי לספר הזה 2 כוכבים רק בזכות הכתיבה שבזכותה הצלחתי לסיים את הספר, למרות שהסיבה האמיתית היא שאני פשוט לא מסוגלת להפסיק ספר באמצע. אני חייבת ללמוד איך לעשות את זה.
ואני חייבת להגיד, זה שאני לא אהבתי את הספר לא אומר כלום, אולי אתם כן תאהבו אותו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מוריה בצלאל
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

חמישה כוכבים זוהרים ונוצצים מעל שמי וויסקונסין מקבל אצלי הספר הנפלא הזה, אשר מיטיב כל כך לתאר את הטבע, החי והדומם בסיפור על אובדן ומסע החודר אל הנפש פנימה. מומלץ לכל חובבי הקריאה ואוהבי הכלבים באשר הם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לי
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

אז לקחתי את הספר כי הסיפור היה נישמע לי מעניין ילד שנולד אילם ורק הכלבה שלו מבינה אותו.
טוב אז זה בארך ככה ולא לגמרי בכול מקרה התחלתי לקרוא ופשוט כריאה אינה זורמת בכלל ואפילו משעמם אין עניין ופרשתי די בהתחלה באיזה עמוד שבעים ומשהוא לא זוכרת ,מה שאני זוכרת שלא רציתי לפתוח את הספר שוב כאשר הנחתי אותו ,לא ממליצה דיי משעמם וחסר עניין אולי זה מהספרים שרק אחרי שקוראים חצי נהייה מעניין אז לא בשבילי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•עליזה
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

בהתחלה ריתק אותי והיה נוגע ולאט לאט דעך עד שנאלצתי לנטוש מרוב שיעמום

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דין דין
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

אני אהבתי מאד את הספר הזה. הוא שונה, מטפל בשני נושאים שלא מטפלים בהם בד"כ בספרות, והוא מרתק בעיני. ממליצה בחום.

לפני 15 שנים•טליה שינברגר
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

דיוויד רובלסקי

נעזב מחוסר ענין

לפני 16 שנים•
★★★★★
•רוני pery
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
סיפורו של אדגר סוטל

סיפורו של אדגר סוטל

מאת דיוויד רובלסקי

הביקורת של טניונה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של טניונה
דירוג
5.0
לפני 14 שנים

“סיפור שיש בו אלמנטים עכשווים של קין והבל על רקע מאוד דומיננטי של קשר בין אדם ובעלי חיים, כלבים במקרה”

5/10
ביקורות על סיפורו של אדגר סוטל
הבאה
עליזה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 12 שנים

“אז לקחתי את הספר כי הסיפור היה נישמע לי מעניין ילד שנולד אילם ורק הכלבה שלו מבינה אותו. טוב אז זה ב”