“הסיפור הזה מסופר דרך עיניו - והשקפת עולמו - של אדגר סוטל, שהוא אילם, מבריק, מטולטל על ידי סערות גיל ההתבגרות האלימות, חווה את העולם דרך החיים עם והטיפול בכלבים, שהם העסק המשפחתי, וגם הפילוסופיה והאמונה של בני המשפחה. אדגר חי עם משפחתו בחווה בשולי עיירה בויסקונסין. נראה כאילו בני האדם מנסים לפענח את חברם הטוב החי לצידם, וספרים לא מעטים נכתבו כשהכלב הוא הגיבור והמספר. בחלקם הגדול ניכרת אי ההבנה הב”

“זהו ספר ביכורים של הסופר ואני אהבתי מאד. לרוב, כשספר כל כך רחב יריעה ועמודים, אני סוברת שהיה ניתן להדק אותו, לא כך הפעם. כבר הגעתי למצב שקראתי לאט כדי שלא יגמר מהר ואז לא יכולתי להתאפק וקראתי במהירות כדי לדעת מה נסגר. איזה סוף בחר הסופר לספר לי. אהבתי, נצבטתי ונשארתי עם טעם של עוד. להמלצה המלאה: http://www.global-report.com/sfarim/a343447-סיפורו-של-אדגר-סוטל-דייוויד-רובלסקי”

“לפני הכל אני חייבת לציין: פיתחתי ציפיות גבוהות לגבי הספר הזה. יכול להיות שזה מה שגרם לאכזבה שלי להיות כפולה ומכופלת. לצערי, הסיפור הזה משול לאיש זקן, מאלה שעומדים לכם באמצע הדרך כשאתם ממש ממהרים לאנשהו, ובא לכם לבעוט בו כדי תוכלו להתקדם אבל לא נעים לכם, כי הוא זקן וחלש. מסכן כזה. זה הסיפור. אבל לא עשיתי את זה. תלשתי שיערות בשקט והמשכתי לקרוא. הדבר היחיד שנתן לי כוח להמשיך היה הכתיבה עצמה. רובל”

“סיפור שיש בו אלמנטים עכשווים של קין והבל על רקע מאוד דומיננטי של קשר בין אדם ובעלי חיים, כלבים במקרה הזה. צריך לאהוב מאוד כלבים כדי להתרגש עד דמעות מהתיאורים של הקרבה הכה אינטימית בין נשמותיהם של אדגר ואלמונדין, שני יצורים אלמים, אבל כה קרובים האחד לשניה. וכמובן, יש בספר המון טבע שאינו רק רקע, אלא משתתף מאוד פעיל באירועים. הסיפור הוא די רגוע עד מחצית הספר והסופר למעשה בונה את היסודות לאפוקליפסה המ”

“הסיפור הזה מסופר דרך עיניו - והשקפת עולמו - של אדגר סוטל, שהוא אילם, מבריק, מטולטל על ידי סערות גיל ההתבגרות האלימות, חווה את העולם דרך החיים עם והטיפול בכלבים, שהם העסק המשפחתי, וגם הפילוסופיה והאמונה של בני המשפחה. אדגר חי עם משפחתו בחווה בשולי עיירה בויסקונסין. נראה כאילו בני האדם מנסים לפענח את חברם הטוב החי לצידם, וספרים לא מעטים נכתבו כשהכלב הוא הגיבור והמספר. בחלקם הגדול ניכרת אי ההבנה הב”

“זהו ספר ביכורים של הסופר ואני אהבתי מאד. לרוב, כשספר כל כך רחב יריעה ועמודים, אני סוברת שהיה ניתן להדק אותו, לא כך הפעם. כבר הגעתי למצב שקראתי לאט כדי שלא יגמר מהר ואז לא יכולתי להתאפק וקראתי במהירות כדי לדעת מה נסגר. איזה סוף בחר הסופר לספר לי. אהבתי, נצבטתי ונשארתי עם טעם של עוד. להמלצה המלאה: http://www.global-report.com/sfarim/a343447-סיפורו-של-אדגר-סוטל-דייוויד-רובלסקי”

“לפני הכל אני חייבת לציין: פיתחתי ציפיות גבוהות לגבי הספר הזה. יכול להיות שזה מה שגרם לאכזבה שלי להיות כפולה ומכופלת. לצערי, הסיפור הזה משול לאיש זקן, מאלה שעומדים לכם באמצע הדרך כשאתם ממש ממהרים לאנשהו, ובא לכם לבעוט בו כדי תוכלו להתקדם אבל לא נעים לכם, כי הוא זקן וחלש. מסכן כזה. זה הסיפור. אבל לא עשיתי את זה. תלשתי שיערות בשקט והמשכתי לקרוא. הדבר היחיד שנתן לי כוח להמשיך היה הכתיבה עצמה. רובל”

“סיפור שיש בו אלמנטים עכשווים של קין והבל על רקע מאוד דומיננטי של קשר בין אדם ובעלי חיים, כלבים במקרה הזה. צריך לאהוב מאוד כלבים כדי להתרגש עד דמעות מהתיאורים של הקרבה הכה אינטימית בין נשמותיהם של אדגר ואלמונדין, שני יצורים אלמים, אבל כה קרובים האחד לשניה. וכמובן, יש בספר המון טבע שאינו רק רקע, אלא משתתף מאוד פעיל באירועים. הסיפור הוא די רגוע עד מחצית הספר והסופר למעשה בונה את היסודות לאפוקליפסה המ”