ביקורת ספרותית על חצאית וכינור מאת טריסטן אגולף
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בדצמבר, 2009
ע"י omriqo


צ'רלי הוא נגן כינור אי שם בעיר טיפוסית במרכז ארה"ב. הוא מאבד את עבודתו ונקלע לחיים בבית מלון עלוב עם טיפוסים עלובים חסרי חיים וחסרי מזל. הוא מתפרנס מעבודה במכולת ומעבודה מזדמנת כמחסל עכברושים בשירות חברת הביוב המקומית.
שכנו בבית המלון גורר אותו לשלל הרפתקאות מפוקפקות שכולן, כמובן נדונו לכשלון.
לאגולף, שכתב את "אדון החצר" יש, מסתבר, תסביך עם יושבי הערים הממוצעות האלה בארה"ב. התושבים תמיד דוחים, גסי רוח ומרושעים, הדמויות הראשיות הם של מסכנים שנאלצים לעבוד בעבודות מזוויעות. התיאורים שלו לא קלים לקיבה.
בשונה מ"אדון החצר", ספר זה הוא עדין יותר, אנחנו זוכים להכיר דמות נשית ואפילו יש מעין משולש אהבה.
מי שקרא את "אדון החצר" יכול לוותר – אין כאן שום חידוש, תחושה של גרסה מעודנת לאותו הסיפור.
מי שלא קרא את "אדון החצר" ובעל קיבה, נאמר מעט "רגישה", יעדיף אולי להתחיל בזה ולבחון אם מעניין אותו להמשיך הלאה.
בסה"כ הספר לא רע, רק ממוחזר.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ