הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בנובמבר, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
אמריקה של טריסטאן אגולף אינה דומה כלל לאמריקה אותה אנחנו מכירים: היא מאכלסת אנשים המומים ומבולבלים, שוחה בסחי ובגועל. גיבור הסיפור הוא בן תערובת של (זונה) קמבודית ו(חיל) שחור, תערובת שאינה מאפשרת לו מקום בשום חברה - לבנה, שחורה, צהובה או ירוקה. בנוסף הוא גם נגן כינור קלאסי וגם אדם מבריק ושנון ופסימיסט נטול שורשים. כל הרעות החולות האלה ממקמות אותו בשולי השוליים החברתיים, ללא יכולת להתגונן (הוא גם אדם לא אלים, למזלו הרע) ומתפרנס מעבודות שרק הנואשים ביותר מוכנים לבצע - כמו הריגת עכברושים במנהרות הביוב או טיפול בכל הלכלוך האנושי במקומות אחרים.
אני לא חושבת שאפשר באמת להסיק על אמריקה מהספר הזה. אבל אפשר ללמוד ממנו הרבה על הסופר, שכתב שלושה ספרים בפרץ יצירתי עז: את ספרו הראשון, "אדון החצר" שאותו לא קראתי, השלים כשהיה בן 23 וזכה להכרה בינלאומית. לפני שיצא ספרו השלישי, בהיותו בן 33 שם קץ לחייו. והספר הזה, השני במניין הוא כולו זעקה של הסופר לעזרה - ייאוש עמוק וחוסר מוצא.
הספר כתוב באופן מבריק. השימוש שאגולף עושה בשפה הוא וירטואוזי. הוא כותב דיאלוגים שבמספר מלים לא רב מאפשרים לך להבין את הלך הרוח ואף להמחיש אותו ויזואלית. העלילה בעלת קצב מהיר, מעניינת. אבל הספר הזה מרגיש כמו צפייה בסופר המרקד על סף התהום, ואנחנו צופים בו עומד ליפול, ואיננו יכולים להושיע. קשה לבלוע את הספר הזה (גם בגלל הבחילה שהוא גורם לפעמים) ולכן - למרות היותו מסמך אנושי כה חריג - אני מצטערת שקראתי אותו.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, נוריקוסאן!
אני תמיד חוששת להיות נחרצת מדי. כי אולי הספר לא מתאים לי, אבל אחרים יאהבו, או להפך.
|
|
נוריקוסאן
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
המשפט האחרון שלך בביקורת
פשוט מדהים. הביקורת טובה כי היא מאפשרת להבין איזה ספר זה. זה מה שהייתי רוצה לראות בביקורות (במקרה של הספר הזה, שוכנעתי לא לקרוא).
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תודה Bookworm
קראתי (שנית) את הביקורת שלך על "אדון החצר" והבנתי שכל החומרים, וגם ההרגשה, כנראה כבר שם. אם אצליח להתגבר על הרתיעה - כנראה אקרא אותו.
|
|
Bookworm
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תודה יעל על ההמלצה
הוספתי לרשימת הספרים לקניה. את חייבת לקרוא את "אדון החצר". למקרא הביקורת שלך חזרתי לשלי על "אדון החצר". האמריקה האחרת שאת מתארת זה בדיוק הרושם שלי היה.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת