תודה אסף :)) מתה על התמונה הזאת של זאפה..
וזאפה בכלל.
על לא דבר ובשמחה.. אתה הולך להנות גם המסרט!!
הוא אדיר!!

שיחקת אותה עם התמונה - אני מוריד את הכובע בזמנו התלבטתי בדיוק בין התמונה האלופה הזאת של זאפה לבין תמונתו של מינגוס, אבל בסוף השתפנתי ובחרתי במינגוס. ושכחתי להודות לך: מילות השיר White Rabbit הן שהסבו את תשומת ליבי אל האנטר תומפסון (ובינתיים השגתי גם את הסרט שאותו עדיין לא ראיתי).

תגובה רשמת בדף שלך ספר טוב ביד אחת, דרינק בשניה ומוסיקה טובה ברקע... מה עוד אדם יכול לרצות?? :) תשובה אותך צרי קשר

אסף, אתה מלך! וסצנת האמבטיה היא אכן פסגת הטירוף של הספר, אחת האהובות עלי (גם בסרט האמת)!!

ציטוט קולע ובעיני סצינת האמבטיה לצלילי White Rabbit היא גם פסגת הטירוף של הספר. אבל קבלי לינק לביצוע נהדר של השיר שדווקא אותו הייתי מכתיר כ"שיר הנושא" של הספר - "הרשו לי בבקשה להציג את עצמי... אני בעל אמצעים וטעם מעולה..." (עמוד 77):
http://vodpod.com/watch/573854-sympathy-for-the-devil-the-rolling-stones-rock-and-roll-circus
אגב, הפסיכים שרוקדים שם בקהל, עולים בתורם אל הבמה להופיע, וקוראים להם בין היתר: ג'ון לנון, פיט טאונסנד, מריאן פיית'פול, אריק קלפטון (טוב, הוא לא רוקד), איאן אנדרסון ועוד כמה. ואשר למיק ג'אגר עצמו: בקטע שהוא זוחל על הבמה וחושף את קעקועיו המכוערים להפליא, הוא מזכיר קצת את דמויותיו של תומפסון בספר.

תודה אירמה מתוקה:-)) אני כבר קשישא בשביל כל הלהקות ההזויות האלה.
עכשיו גיליתי שהיה גם סרט.....מה עוד אני אמורה לגלות??. כולה ציירתי ציור,ותראי לאן הגענו...חחחח:-))

אם לא את שמך אז את מי ?חחחח :) מה שבאנגלית הוא קטע משיר של להקה משנות השישים שנקראה ג'פרסון איירפליין.. הם כתבו את זה.. והם היו הזויים בעצמם..חחח :)
בסרט של פחד ותיעוב.. הלהקה הזאת נמצאת הרבה ברקע.. ובאחת הסצינות הכי גדולות של הקולנוע... חחחח :)

אהבתי שהכנסת את שמי לביקורת.חחחח:-)) אשכרה הזוי לפי איך שתיארת אותו באנגלית