ביקורת ספרותית על ספר יום הדין מאת קוני ויליס
ספר טוב

---

הייתי נותן לו קצת יותר מבסדר. (בסך הכל הוא הומלץ לי בחום בשבוע הספר, יחד עם עוד ספרים שכולם היו מצויינים).
הספר ממחיש, בצורה ריאליסטית ביותר, נקודה מוכרת עד כאב בהגות האנושית: מה היה קורה אם היינו יכולים לחזור בזמן לתקופה של אסון עולמי - איך אנו, עם כל הכלים של האדם המודרני, היינו מתמודדים, ואולי מצילים, אהעולם (או חלק ממנו, לפחות).
בסיפור הזה, לפחות מבחינת ההגיון הפנימי שבו, מדובר על "פרדוקס הנסיעה בזמן" שמונע יכולת של שינוי ממשי בעת הנסיעה בזמן.
נדמה לי גם שיש פה נסיון להרהר על מה היה קורה למישהו שחלה ב"מחלה מודרנית" בימי הביניים - שם המגיפות, הרעב או הזיהום היו מכריעים אותך בגיל צעיר, הרבה לפני שהספקת לחטוף סרטן או מי מדומיו.
בסה"כ, הספר גודש בפרטים, ולפעמים מרגיש כמו "רשימות מכולת" של פעולות מבוצעות. מצד שני-הוא מצליח לחבר אותך אל הגיבורים העיקריים-בשתי תקופות במקביל. וכן, לתת תחושה אמיתית ואמינה של חיים באנגליה של ימי הביניים בצל "המגיפה השחורה" ואובדן כל תקווה.
לא קראתי ספרים קודם על תקופה זו בהיסטוריה - והספר באמת ליבה את הסקרנות וגם נתן לה מענה, בחלקו יותר טוב בחלקו פחות.
החולשות של הספר, כפי שציינו פה ביקורות אחרות, הם עודף מלל, שלא תמיד מצדיק את עצמו. לי אישית היתה תחושה, שהיה פה בסיס לסיפור מדע בדיוני מאד מעניין במובן של המפגשים שהוא יוצר והדילמות-ושנקודה זו לא נחקרה כל כך.
היו מקומות,בהם הרגשתי כמו צופה בסרטי אימה, שרוצה להגיד לגיבורה: "לא, אל תעשי את זה, זה צעד אווילי", או "אל תיכנסי לשם" .ולפעמים פשוט עלתה בי התהייה: למה לעזאזל, נוסעים בזמן לא מצטיידים במכשיר GPS פשוט ומבזבזים חצי מהספר על להחליט מהו הצריח הנגלה בדיוק לימינם?
14.9.09 נועם

» ביקורות נוספות של Noamgg
» ביקורות נוספות על ספר יום הדין