ביקורת ספרותית על אנשים עלובים מאת פיודור דוסטויבסקי
ספר טוב

---

זהו אינו הדוסטוייבסקי הטיפוסי.אומרים הצד 'הסאטירי' של הסופר.הסאטירה הרוסית שמציגה את האדם בעליבותו בעיקר לנוכח העוני ומצוקות חייו (כמו שבאופן כמעט קבוע מוצג הגיבור בגוגול וצ'כוב,נגיד) קשה לחיבור לעולמנו היום (במדינה שאינה רוסיה). אולי אני יחידה אבל לא ראיתי בספר 'קומדיה', והאירוניה האופיינית לכל אותו הריאליזם הספרותי של המאה-19, נפלה בעיני מסופרים רוסיים אחרים.
מכך אני סבורה שהספר,לעומת ספריו האחרים של דוסטוייבסקי, יותר חזק דווקא בפן הרגשי-אנושי שלו.

'אנשים עלובים' חלוק מאוד בעיני.בתחילתו קצת התאכזבתי,בהמשכו רותקתי....הרבה ממנו דיי סתמי,אפשר להגזים ולומר.אולם, חלקו האחרון מדהים ביופיו.
רק סופר אהוב שכזה יכול לשעמם אותי בספר כדי לצייר לי את גדולתה של האהבה המשעממת ביותר. הוא אינו מתיימר להציג הלך אוטופי ולא הגיוני אלא דווקא להפך-הכול כל כך אנושי...וכשזה ככה באהבה 'אחרת',כנראה שזה דיי עלוב. באופן אישי אני ממש התחברתי.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על אנשים עלובים