ביקורת ספרותית על ביתו של הענק מאת אליזבת מקראקן
ספר טוב

---

ביתו של הענק/ אליזבת מקראקן
הוצאת בבל, 1996, 276 עמודים.
מאנגלית: אירית ארב


"אני לא אוהבת את המין האנושי. אנשים חושבים שהם מעניינים. זאת הטעות הראשונה שלהם". כך מתחיל הספר המקורי הזה. (ובעוד אני בוחרת ב"מקורי" חולפות גם המילים- מוזר, מיוחד, אחר- בראשי).

פגי קורט היא ספרנית בעיירה קטנה בארצות הברית. אין שום דבר מיוחד בעיירה הזאת, מלבד זה שהיא מאכלסת את האיש הכי גבוה בעולם! פגי מכירה אותו עוד בגיל 11, כאשר הוא "רק" בגובה 1.80, ומלווה אותו עד גיל 20 (2.61). פגי היא דמות שכלפי חוץ כל כך מתאימה להיות ספרנית- היא אוהבת סדר, היא שקטה, יחסיה עם אנשים אחרים שואפים לאפס- ואפילו היא מודה בזה: ספרנית צריכה להתאים לרובריקה הקבועה: רווקה, זקנה, מרירה. ועל אף שהיא בודדה, ועל אף שהיא רווקה- היא רחוקה מלהיות מרירה. היא אינטליגנטית, היא חושבת, ואנחנו בעצם נחשפים לקו המחשבה האישי-מרתק שלה.

תשע השנים בהם מלווה את ג'יימס, הענק, בעצם מוקדשים לו. היא בוחנת את עצמה יחסית אליו. היא רוצה לעשות בשבילו דברים, היא רוצה לעזור לו, היא רוצה להיות לידו- היא אוהבת אותו. וג'יימס ההופך מילד "קצת גבוה" לאדם עם גובה בל-יתואר סובל מנכויות הנגרמות מגובהו צמא לעזרתה. לצד דודיו של ג'יימס, פגי היא הדמות שנמצאת שם בשבילו- אבל בצורה הכי טוטאלית, הכי שלמה. אותי הפתיע איך לאורך כל הספר הדודים שלו לא שאלו את עצמם "למה פגי עושה את זה?"

פעמים רבות שאלתי את עצמי האם הוא מבין שהיא מקריבה את עצמה בשבילו? האם הוא מבין שהיא חייה למענו? האם הוא מבין כמה אבסורדי/ מעוות/ מוזר זה נראה בעיני אחרים? (יש תשובה, אך אותה לא אגלה בפניכם).

לסיכום, הספר מספר מנקודת מבטה של פגי את סיפור חייו של ג''ימס, ודרך זה את סיפור חייה. כאשר כותבים ספר בגוף ראשון צריך להיזהר מצד אחד לחשוף את המחשבות והרגשות, ומצד שני לא לפרש מדי, לא ללעוס מדי – ובזה הסופרת עומדת בגבורה.

לי לא היה קל לקרוא את הספר הזה. באמצע הייתה מין נפילת מתח, כי יש משהו מתסכל בדמות של פגי, בחשיפה שלה, בהתערטלות שלה. אך הספר טוב בשביל לזנוח אותו בגלל קושי. ואולי זאת הגדולה שלו, כי הוא נוגע.

זה לא ספר בשביל כל אחד, זה ספר בשביל מי שאוהב לקלף את הקליפות העליונות ולחדור פנימה. מבחינת עלילה, טוויסטים ומתח- תתקשו להתמיד בספר רק עבור זה.

» ביקורות נוספות של אינגהס
» ביקורות נוספות על ביתו של הענק