• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

מאת ג'יימס פריי

הביקורת של בר

תמונה של בר
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

מאת ג'יימס פריי

הביקורת של בר

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של בר
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2006
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
יהלומית
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 16 שנים

“ספר חזק קשה לעיכול ! הורים למתבגריםם חובה לתת לילדים לקרוא ,,, לדעתי להכניס לתוכנית הלימודים ...”

27/68
ביקורות על מיליון רסיסים קטנים
הבאה
לינוי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שעות•2 דקות קריאה

זהו ספר מרגש ומעורר השראה על נפשו של אדם שבסופו של יום מתבררת כחזקה יותר מהכול. זהו ספר על בחירה מחדש. על מאבק יומיומי עיקש ורצון לבחור בחיים כנגד כל הסיכויים. ומעל הכול, זהו ספר מרתק וחשוב המביא לקהל קוראיו הצצה אל עולם ההתמכרות בצורה נגישה, כואבת, מרפאת כמעט.

ג'יימס בן ה23 נמצא במצב קשה של התמכרות לאלכוהול ולסמים. הוא התחיל לשתות ולעשן כבר בגיל 10 וברגע האחרון, ממש לפני שהוא בכל רגע יכול למצוא את מותו, משפחתו שולחת אותו למוסד הגמילה הטוב ביותר במדינה. משם אנו עוברים עם ג'יימס מסע ארוך ומטלטל בדרך אל ההחלמה וההשלמה העצמית. מסע שבו נפגוש דמויות מרתקות שלכולן מכנה אחד משותף וקשה.

אפשר להתווכח האם מדובר בסיפור אמיתי או לא אבל אני נתתי לעצמי לשהות בספק וללכת אחרי הסופר בעיניים עצומות, מה שצבע עבורי את הספר באותנטיות רבה ויכולת הזדהות עם הדמויות. יכולתי ממש להרגיש את הפחד, החרדה, הקושי. והכי חשוב, הצלחתי להבין. הצלחתי להיכנס לנבחי הנפש של אותם האנשים. אותם מכורים המתקשים להחזיק בחיים, אותם המכורים בעלי ההרס העצמי. אותם המכורים אשר רוצים להיגמל אבל מחלתם חזקה ואינה ניתנת לשליטה.

ספר חשוב, מעורר מחשבה וכאב גדול שבסופו יוצא הקורא עם תחושת ריפוי ותקווה אמיתי.

"תהיה חזק. תחיה בגאווה ותחיה עם כבוד עצמי. כשאתה חושב שאתה לא מסוגל יותר, תחזיק מעמד."

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מורי
מורי
תמונה של strnbrg59
strnbrg59
תמונה של אנקה
אנקה
3קוראים|גיל ממוצע66|33%נשים

על המבקרת

תמונה של בר

בר

ותיקה
חברה מזה 9 שנים
153 ביקורות•5 נבחרות•3,030 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של בר
בר
ותיקה
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות153
ביקורות נבחרות5
לייקים שקיבלה3,030
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית62ספרות מתורגמת50מתח ריגול והרפתקאות12

דיון על הביקורת

3 תגובות
מורי
מורי•לפני 5 שעות

השאלה לגבי האותנטיות שלו אכן קיימת.

strnbrg59
strnbrg59•לפני 9 שעות

אחלה ביקורת!

1 תגובה
בר
בר•לפני 3 שעות•

תודה רבה! :)

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של בר

הלילה הארוך ביותר

הלילה הארוך ביותר

אשכול נבו

כואב אך מרפא.

ספרו החדש של אשכול נבו שרכשתי בשבוע הספר בשרונה לא אכזב אותי. ולמרות שלא תכננתי באופן אקטיבי לרכוש אותו, לא יכולתי להתעלם מהעמדה העמוסה של ההוצאה ומספרו של נבו שכפות ידיים לא הפסיקו לגעת בו.

אין ספק שאשכול נבו יודע לכתוב מצוין. היכולת האדירה שלו להצליח לכתוב למספר גדול של קהלים, להישען על פרטים קטנים וספציפיים ולגרום לקורא לראות גם את עצמו בסיטואציה שעל הדף, היא יכולת מופלאה. כתיבתו פשוטה אך מרגשת בעצם היותה נטולת מניירות או ניסיונות סחיטה רגשית. היא פשוט מה שהיא. ככה.

זהו קובץ של סיפורים שכולם קשורים לימים שלאחר המלחמה ולהתמודדות של הדמויות איתה. לכל דמות סיפור משלה שהוא עולם ומלואו וישנן נקודות משיקות או מפגשים אקראיים (פיזיים או רוחניים) של הדמויות השונות בכל סיפור.

קשה לספר על מה הספר מכיוון שעלילתו, או יותר נכון לומר- אמירתו, היא רחבה ונוגעת בפצע הכי עמוק שלנו כחברה. נבו כותב על פוסט טראומה ומביא אותה בצורה "אגבית" אך חדה כחלק מחיינו הבלתי נסבלים בעת המלחמה ובלתי נסבלים אף יותר בעתות שאחריה.

ספר מיוחד שנקרא במהירות ובנשימה עצורה. לפעמים לא מספק תשובות חד משמעיות ומשאיר את הקורא בתהיות. זה גם חלק מהקסם שלו.

התרגשתי והתעצבתי ובעיקר הרגשתי כמה לא פשוט לכתוב ספר על נושא ותקופה שעדיין לא החלמנו ממנה. כמה אומץ יש בעבודת תחקיר שכזו ובנגיעה בפצע המדמם.

תודה לאשכול נבו שנתן הרבה מעצמו ובכך הצליח לתת הרבה לכל אחד מקוראיו.

לפני שבוע•
★★★★★
•בר
לחוץ חתונה

לחוץ חתונה

עומר ברק

בשבוע שעבר טסתי לסופ"ש ארוך ברודוס ומה יותר טוב מאשר ספר טיסה קליל שילווה אותי בטיסה עצמה ובעיקר בין קוקטייל לקוקטייל בריזורט המבודד שכה חלמתי עליו.

אדם כמעט בן 30 ולאחר זוגיות של כמה שנים מוצא את עצמו שוב רווק. ירדן חברתו הטובה שעובדת כעורכת בעיתון נחשב, מציעה לו להיכנס לפרויקט ייחודי. אדם צריך למצוא כלה תוך 30 יום ולהתחתן איתה. הכתבה תפורסם בעיתון וילוו אותה גם צוותי צילום בינלאומיים. תוך כדי החיפושים אדם יפגוש כל מיני נשים אך אחת תהיה ייחודית ותצליח לשבות את ליבו. האם יצליח להתחתן איתה?

הספר כתוב בצורה נגישה ביותר. הטון שלו מאוד טלוויזיוני, יכולתי לדמיין אותו כסדרת טלוויזיה קומית. הדיאלוגים טובים ולעיתים אפילו הצליחו לעורר בי גיחוך. מה שכן, הספר לדעתי סובל מעודף תיאורים ופירוט לא מאוד חשוב של סיטואציות שוליות.

אני לא מצאתי אותו עובר את מבחן הזמן. בימינו, כשרואים אנשים מתחתנים ומכירים בטלוויזיה ויש פורמט כמו "חתונמי" או "אהבה חדשה", זה מרגיש מאוד לא מרגש או חדשני להתחתן בכתבה בעיתון. מי מהצעירים בימינו אפילו קורא עיתונים? העלילה הגדולה שלשמה התכנסנו לא הרגישה כמו איזה סיפור גדול או מטורף מלבד רגעי טוויסט קטנים ומפתיעים.

סך הכול, ספר קליל שמבחינתי היווה בחירה נכונה לחופשה ברודוס אבל מעבר לזה לצערי לא מצאתי אותו סוחף או מרתק.

לפני שבועיים•
★★★★★
•בר
שיעורים בפיתוח קול

שיעורים בפיתוח קול

דורית רביניאן

את דורית רביניאן אני מכירה היכרות קצרה. כשהייתי נערה קראתי את ספרה "גדר חיה" עוד לפני שהוא יצא מתוכנית הלימודים וזכור לי שנפעמתי עד מאוד. ספרה היה אחד מאותם הספרים שאנחנו קוראים בצעירותנו כאשר אישיותנו עדיין לא מעוצבת דיה והם משאירים בה חותם עמוק.

מאז לא יצא לי לקרוא אותה אבל בהמלצתו של אבי חזרתי לאותה רביניאן מסקרנת. זו שבדרך מסוימת פתחה לי צוהר אל עולם הקריאה ולימדה אותי מהי ספרות טובה. ומה אני אגיד, היא בהחלט טובה.

דורית רביניאן מספרת את סיפור חייה ומתמקדת בקשריה המשפחתיים ובקשר המיוחד עם אביה. הספר נפתח כסיפור המסופר בגוף שלישי על אח ואחות ויחסיהם אך עד מהרה הספר משנה נקודת מבט ומתפתח לכיוונים אישיים וככל הנראה אמיתיים על חייה של רביניאן.

החוכמה של סופר טוב היא לגרום לקוראיו להזדהות עם סיפורו או עם דמויותיו. ואף על פי שדורית חיה חיים אחרים ממני הרגשתי נקודות השקה רבות בין שתינו. בתיאוריה על משפחתה הצליחה להזכיר לי את אבי ואת אימי, את הקשרים המורכבים שישנם במשפחות ואת הרגש העמוק והעז של חווית חיים. דורית בסיפורה, ריגשה אותי עד דמעות והצליחה להזכיר לי מהי ספרות טובה. ספרות מיוחדת במינה שנכתבת מדם ליבו של סופר תמיד תצליח לגעת בלבבותיהם של קוראיו. כמה טוב לדעת שיש סופרות כמוה במדינתנו הקטנטנה.

מרתק היה לקרוא על כפר סבא, עיר הולדתי שהכרתי אותה שוב אך הפעם מנקודת מבטו של אחר. מרתק עוד יותר היה להיסחף אחר רביניאן כאשר היא כותבת בתשוקה מרגשת על אהבתה לאמנות הכתיבה, לספרות ולעולם הספרים. באחד מפרקיה הזכירה את הספרייה של כפר סבא שבה לראשונה שאלה ספרים תחת השם של אימה. אותה ספרייה שאבי לקח אותי אליה בילדותי וכך חשף אותי לעולם עשיר שלא ידעתי שקיים לפני.

"כמה מופלא הוא הלא-מודע, כמה חסר שחר הוא הניסיון להערים עליו, והרי את מה שנחרת בנפש אי אפשר שנגנוז".

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•בר
מרגו צריכה כסף

מרגו צריכה כסף

רופי תורפ

אתחיל ואומר שאף על פי שמדובר בעיניי בספר בעייתי, מאוד נהניתי לקרוא אותו. אני חושבת שראוי לציין את הכתיבה הקולחת של הסופרת וגם את עצם הבאת הרעיון על הדף ועבודת התחקיר שנעשתה בנושא. נהניתי מהמסרים הלא מאוד חד משמעיים ואני יכולה גם להגיד שהספר משאיר מקום למחשבה ולא חורץ גורלות בצורה אבסולוטית. יש בו המון יופי ועומק מצד אחד ומהצד השני זילות והשטחה. וזה גם מה שמעניק לו רבדים.

מרגו היא בחורה צעירה בת 19 שנכנסת בטעות להריון מהמרצה שלה באוניברסיטה. היא מחליטה ללדת את הילד ולגדל אותו לבדה בדירת השותפות שלה. הוריה גרושים, אמה לא מאוד מתפקדת כהורה ואביה עזב אותן כשהייתה קטנה. אך לפתע ,אחרי שנים הוא חוזר אל חייה ומקבל אותה ואת הילד שלה- בודהי. מרגו, כאם חד הורית ובחורה צעירה מבינה שהיא חייבת כסף כדי להתקיים והיא מוצאת את עצמה מעלה תכנים אירוטיים לאפליקציית אונליפאנס המיועדת למבוגרים בלבד. שם, היא תגלה דברים מפתיעים על האפליקציה ועל האנשים שמשתמשים בה. מסע חייה מתגלגל בין ניסיון להישרדות ומוסר.

הבעיה היא- לא הייתי רוצה שנערות צעירות יקראו את הספר הזה. בצורה זו או אחרת הוא נותן לגיטימציה לאפליקציית האונליפאנס המיועדת למבוגרים וחושף סיפור אישי ומרגש של מישהי שבסך הכל רצתה לחיות את חייה. ונכון, מאחורי אותן בחורות מסתתרת אישה שהיא עולם ומלואה ובזה הספר בהחלט מצליח לגעת בצורה רגישה ויפה. ועם זאת, יש פה בעייתיות במסר. בעולם שכולו רשתות חברתיות וניכור, היכן עובר הגבול?

בכל זאת, ספר שמעלה הרבה שאלות וריבוי דעות ומביא בפנינו קונפליקט מוסרי שבימינו, אין ספק שראוי שיהיה מדובר.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•בר
שומרי המגדלורים

שומרי המגדלורים

אמה סטונקס

"יש תעלומות שלא נועדו להיפתר"- משפט שנכתב לקראת סופו של הספר.

הכל טוב ויפה גברת סופרת אבל אם ישנן תעלומות שלא נועדו להיפתר מדוע כתבת את הספר הזה? אם לא פתרת לנו את התעלומה אז למה אני צריכה לקרוא 340 עמודים על כלום ושום דבר?

ספר מכעיס בחיי. מבולגן, מלא בדברים לא פתורים, שאלות שאין להן תשובות ובעיקר תחושת החמצה שיכול היה להיות פה סיפור ממש טוב.

את שני הכוכבים שלי אני מעניקה בזכות השליש הראשון של הספר שהתחיל באופן מסתורי ומסקרן. הוא פתח לקוראים צוהר אל עולם הים ואל עולמם של שומרי המגדלורים. ישנו משהו מסתורי ואפל ביותר בלהיות תקוע במגדל מרוחק קילומטרים מהיבשה ללא יכולת לברוח לשום מקום.

זהו סיפורם של שלושה שומרים אשר יום אחד נעלמים מהמגדלור ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלם. הסופרת לקחה השראה מסיפור אמיתי שקרה בשנת 1900 מה שמעניק רובד עוד יותר מסקרן לסיפור כולו למרות שהוא בדיה.

לצערי היא לא מצליחה לסחוף והספר מדרדר מרגע לרגע, נהיה מעיק ועלילתו מסתבכת בתוך עצמה. חבל. שוב סיפור עם פוטנציאל גדול, פתיחה מסקרנת וסופרת שלגמרי הלכה לאיבוד.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•בר
רביעיית מיתרים

רביעיית מיתרים

אנה אנקוויסט

ארבעה אנשים, כל אחד עם סיפורו שלו אך לכולם חיבור עמוק אל עולם המוזיקה וכך גם זה אל זו. הם מקימים קבוצה חובבנית של רביעיית מיתרים בה הם מצליחים לרגע לשכוח מטרדות היום והחיים ולהתמסר לצלילים.

לכל דמות יש סיפור עמוק ומורכב והסופרת מצליחה להעביר עולם שלם אצל כל אחד מחברי הקבוצה. אהבתי גם מאוד את היכולת לכתוב על המוזיקה בכזו תשוקה ובכך להעביר את הקוראים קשת של רגשות בכל הנוגע לסוג זה של אמנות.

הספר מתורגם מהולנדית ויש בו ביקורת נוקבת וחריפה על המשטר ועל תמורות שהשלטון מחולל בעיר ובמדינה. מסוג הספרים שהקורא יכול לקרוא בכל מדינה ולהגיד "זה כל כך רלוונטי גם לכאן". שלטון מושחת, דחיקת התרבות לפינה, מערכת בריאות מעורערת ותקשורת שמסלפת את המציאות.

לעתים הספר מצליח לגעת בנקודות עדינות ורגישות בנפשו של האדם ובעיקר בנפשם של אוהבי האמנות אשר חיים למענה. אך לעיתים, הספר סוטה קצת למחוזות שבעיני היו פחות רלוונטיים ויצרו ניתוק מהתחושה הרגשית. פחות התחברתי לסוף, הרגיש שהוא לא התכתב באותה השפה עם שאר הסיפור וחשתי שאמירתה האחרונה של הסופרת התפספסה לי. ובמחשבה שניה, אולי דווקא משום שהייתה בסופו של הסיפור חריגה מוזרה מהעלילה מצאתי את עצמי חושבת עליו הרבה לאחר הקריאה.

בסופו של דבר, ספר טוב שנקרא במהירות ובעניין. יוצר אצל הקורא הזדהות עם רוב הדמויות ונותן במה לנושא חשוב ולסיפור שראוי שיסופר.

לפני חודש•
★★★★★
•בר
ירח מים

ירח מים

סמנתה סוטו ימבאו

"כשהחיים עוברים עליך בפחד מפני העתיד, אתה לומד לקבל בברכה כל עיכוב".

אין מילה שתתאים באופן מדויק יותר לתיאורו של הספר הזה מאשר המילה קסום. מדובר בספר שהוא סוג של אגדה, סוג של מסע הרפתקאות דמיוני שלוקח אותנו אל מחוזות מרוחקים ויפים בסמטה אחת שנמצאת ליד חנות ראמן ביפן.

לא חושבת שמעולם קראתי ספר בסגנון הזה, בדרך כלל אני קוראת ספרים ריאליסטיים מאוד והפעם בהמלצת חברה נתתי צ'אנס והאמת? איזה מזל שנתתי. באמת קשה לתאר את הספר הזה הוא כל כך מיוחד ופיוטי, הדמיון שלי עבד שעות נוספות. ביקרתי ביחד עם הדמויות באינספור מקומות קסומים ורחוקים והצלחתי לצייר אל מול עיני כל פרט ופרט.

האנה גרה עם אביה בחנות משכונות. על פניו כל מי שמגיע אל החנות בכלל תכנן לקנות ראמן אך מצא את עצמו בצד השני של דלת חנות מסתורית וסודית מבלי יכולת לדעת איך הוא הגיע לשם. החנות היא אינה חנות רגילה והדברים שמוסרים ומקבלים שם אינם פיזיים כי אם רוחניים. דברים שקשורים לנפשו של האדם אותם היה רוצה להחליף או לשנות. ביום פרישתו של אביה מוצאת עצמה האנה בעיצומו של מסע לחיפוש הוריה שנעלמו, אליה מצטרף איש מסתורי שהופיע באותו הבוקר בפתח החנות.

הספר עוסק בבחירות שלנו בחיים, בגורל, בשביל אחר שיכול היה להיות לנו אם רק היינו פונים מעט ימינה או שמאלה. האם עדיפים חיים ידועים מראש או חיים של הרפתקאות וחוסר וודאות? האדם תמיד ימשיך לחפש יותר, לרצות יותר ולמצוא יותר וזהו טבעו. הספר מעלה שאלות רבות בנוגע לחיינו כאן ולכך שיש המון אפשרויות בחירה אם רק נרצה. היכולת של האדם לקחת את חייו בידיו היא הזמנה לגלות עולמות אחרים שטרם חווינו.

זהו ספר הרפתקאות למבוגרים, יכול להתאים לגמרי למי שמעוניין שעולמו הפנימי והדמיוני יפעל שעות נוספות וגם למי שחובב את תרבות יפן אשר מובאת כאן בצורה יוצאת דופן ומפורטת.

"לימודים. נישואים. ילדים. אלה ההחלטות הגדולות שאנשים מייחסים להם חשיבות. הם טועים, כמובן. למעשה, דווקא הבחירות שאנשים בוחרים מבלי לתת עליהן את הדעת הן אלה שקובעות את מסלול חייהם. השינויים קטנים, אפילו זעירים, אבל הם מכוונים את האדם בזווית הקטנטנה ביותר אל מה שעומד לקרות."

לפני חודש•
★★★★★
•בר
על סוף הבדידות

על סוף הבדידות

בנדיקט וֶלְס

"אנחנו הולכים ושוקעים, לא נשרוד את זה כאן, זה כבר מוחלט. שום דבר לא יכול לשנות את זה. אבל אנחנו יכולים לבחור אם נרד למצולות בצרחות ובפניקה או אם נהיה המוזיקאים שממשיכים לנגן באומץ, בחרדת קודש, אפילו כשהספינה שוקעת".

הספר הזה כל כך פיוטי ויש בו כל כך הרבה משפטים יפים ומעוררי השראה. זהו ספר מאותם הספרים העצובים אך שבסופם יש תקווה גדולה והתעוררות מחודשת לחיים.

שלושה אחים מתייתמים מהוריהם בגיל צעיר וממשיכים את חייהם בפנימייה. כל אחד חווה את האבל בצורה שונה ופונה אל נתיבים אחרים בחיים. למרות הריחוק שנוצר ביניהם במהלך השנים בסופו של דבר, הם תמיד חוזרים אחד אל השני מתוך מקום של שייכות ובית. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ז'יל, האח הצעיר והתמודדותו עם ההבנה שהחיים הם לא תמיד מה שחשבנו שיהיו.

זהו סיפור על אבל, על אובדן, אך בו זמנית גם על קבלה והישג. על מה שניתן להשלים למרות החוסר ועל חיים לצד בדידות עמוקה ובלתי מוסברת.

ישנם רגעים כל כך עדינים ויפים בהם אנו עוברים יחד עם המספר תהליך של קבלה עצמית אך גם תהליך עמוק יותר של קבלת החיים ומה שהם מזמנים לך בדרך. הסופר כמו מבקש מאיתנו לא להתייסר על אף הקשיים ולנסות להמשיך לחיות. הרי בסוף אנו כאן רק לרגע אחד.

קראתי כבר ספרים בסגנון, זהו לא ספר פורץ דרך מבחינתי אך יש בו משהו רגיש ונגיש שנשאר בלב גם הרבה אחרי הקריאה.

"זמן אתה בורח,
קח אותי איתך".

לפני חודש•
★★★★★
•בר
המירוץ אחר הטבעת

המירוץ אחר הטבעת

לורן וייסברגר

אין שום סיכוי בעולם שהייתי קוראת את הספר הזה אלמלא חברת מועדון קריאה קטן שאני חברה בו הייתה מתעקשת. נו... בסדר.. האמת שלי זה דווקא די התאים, כי אני בתקופה עמוסה מאוד שמלווה במחסום קריאה קל ועל כן, לא הייתי מצליחה להתרכז בספר שהוא לא נטו בידור וקלילות.

אין הרבה מה לומר בחיי שאין הרבה מה לומר. הספר הזה הוא כנראה בדיוק מה שאתם חושבים שהוא. שלוש חברות אמריקאיות יוצאות לסוג של מסע רוחני, כל אחת בדרכה שלה כדי למצוא את מה שחסר לה. אמי, היא בחורה זוגית להפליא שאחרי שבן זוגה בוגד בה מנסה למצוא קלילות והנאה בהיכרות קצת יותר שטחית עם בחורים. אדריאנה, בדיוק ההפך ממנה. לא מצליחה להתמסד ומתפרפרת כל חייה ללא יכולת למצוא יציבות. החברה השלישית, לי, נמצאת בזוגיות עם אדם שהיא מנסה לאהוב מכיוון שכך מבחינתה נראית תבנית היחסים. כל השלוש נמצאות בפתחו של גיל שלושים ("האיום!") ומנסות לתקן התנהגות קלוקלת מן העבר והרגלים מגונים של ההווה.

שתי נקודות אור קטנות בספר. הוא קריא מאוד והדפים נהפכים בקצב מהיר. אין סיכוי שהייתי ממשיכה לקרוא אם לא מועדון הקריאה ודווקא הופתעתי לגלות שישנם כמה פרקים מפתיעים לקראת סופו. שנית, פרק מצחיק שמוקדש כולו לבחור הישראלי שפגשה אמי בתל אביב הלוא הוא יאיר, שהגיע אליה למלון דן פנורמה אך היה צריך לחזור במהרה לדרום. זו הנאה לא קטנה לקרוא על מדינתנו הקטנטנה בספר אמריקאי.

שורה תחתונה, קומדיה אמריקאית חביבה ולא בהכרח מעניינת. על הכריכה מצוין: "מחברת רב המכר של השטן לובשת פראדה", לא יודעת אפילו איזו קונוטציה זה נותן לי אך בעקבות זאת צפיתי בסרט הראשון והשיממון היה קשה לתיאור.

לפני חודשיים•
★★★★★
•בר

ביקורות נוספות על "מיליון רסיסים קטנים"

מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

ספר שנכנס לך ישר ללב כמו חץ אינדיאני מורעל, ומשאיר אותך לחשוב עליו גם כשאתה לא קורא!
אם הייתי במערכת החינוך, הייתי ממליצה להכניס אותו כספר קריאת חובה החל מגיל 14!

העלילה במשפט- ג'יימס פריי מכור כבד לכל סוגי הרעלים האפשריים מאלכוהול,
קראק ועד לדבק תעשייתי מוצא את עצמו
על סף מוות כשהגמילה היא האפשרות היחידה שלו להישאר בחיים.

מודה, בחיים לא התמכרתי למשהו... התחלתי לעשן כמו רבים וטובים בגיל העשרה
ולאחר 5 שנים כשהיה לי חבר שנגעל מסיגריות,
פשוט הפסקתי בבת אחת וזהו. עד כמה שאני אוהבת שוקולד ומתוקים,
לאחר 2 שורות שוקולד תמיד אפסיק.
ולמה הקטע האישי הזה?
כי היית יכול לחשוב שבתור מי שלא היתה מכורה לכלום, יהיה לי קשה להזדהות עם ג'יימס.
נהפוך הוא. אהבתי אותו ואת הכנות האישית שלו,
נגעלתי ביחד איתו כשתיאר את פרטי הקיא שלו, ואת כל מה שהסם עשה לגופו.
הבנתי את השנאה העצמית שלו, ובעיקר יסלח לי אלוהים
את הסלידה שלו מהתוכניות הגמילה למיניהן, הדת AA ו12 הצעדים.

לא קל לאהוב ולהזדהות עם ג'יימס במיוחד כשהוא מספר את מעשיו הרעים והם רבים!
אבל הפגיעות שלו,
הכנות שלו ובעיקר היצר להרס עצמי הם אלו שגורמים לך לרחם עליו ואף לאהוב אותו.

אתה מחבב גם את שאר הדמויות בספר, אלו שבחיים לא היית יורק לכיוונם אם היית פוגש בחיים-
אישה צעירה שנמסרה לזנות על ידי אמא הנרקומנית ואז הפכה למכורה בעצמה,
איש מאפייה קטלני שפורש חסותו על ג'יימס, שופט אלכוהוליסט ששכרותו ביישה את משפחתו, ועוד...
ספר שיישאר אצלכם עוד הרבה זמן לאחר שתסיימו, מומלץ ביותר!

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•נתוש
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

למיליון רסיסים קטנים התנפצה סבלנותי, תוך כדי קריאת הספר.
ולא, זה לא ספוילר.
אלא חלק מחויות הקריאה של קוראת תמימה ומתלהבת,
שנוטה לצרף ברשימות קריאה ארוכות ספרים אשר
חברי סימניה ממליצים עליהם בכל פה.
אז צירפתי את הספר לרשימה מכובדת.
חכיתי די הרבה זמן להשאלת הספר מספריה עירונית קרית
אתא.
שמחתי סוף כל סוף להשאיל אותו.
אבל מה? התאכזבתי.
וממה? מהסגנון. לדוגמא: כמה פעמים אפשר לכתוב משפט החוזר על עצמו: ליבי פועם. ליבי פועם. ליבי פועם.
טוב הבנתם את הרעיון.
או : הקאתי, הקאתי, הקאתי.(הסליחה עם הקוראים הנבוכים
של חוות דעתי). טוב, די! כמה אפשר לשמוע?
רק שתדעו שמשפטים כאלה אורבים לכם במהלך כל הספר.
אולי בגלל "שפת התוכים" הזאת התארך הספר פלאים לכמעט
500 עמודים.
דבר נוסף 300 העמודים הראשונים נמתחו ומתחו את ציפיותיי
כמו מסטיק בזוקה.
הקטעים היותר מעניינים בעלילה ובקצב החלו ב200 עמודים
אחרונים.
הספר כתוב בגוף ראשון השפה דלה כשל נער צעיר מאוד
(בכוונה אני נמנעת מלציין גיל משום שנערים/ות באתר
בגילאי העשרה כותבים מצויין)
העלילה עוסקת בהתמכרות לסמים ולאלכוהול והיציאה מהם.
בין כותלי מוסד גמילה.
היחסים בין האנטי גיבור (טוב לא ציפיתם שאקרא למר ג'יימס אלכוהוליסט ומסומם גיבור?!) להוריו, אחיו,
אהובותיו וחבריו במוסד.
למרות התיאורים הקשים של ייסורי הגמילה והחויות הקשות
שעבר ג'יימס וחבריו לא התרגשתי. לא נפעמתי. לא נשארתי
פעורת פה.
לסיום ולסיכום אומר שהספר לטעמי האישי והבלבדי בינוני
ומטה, לפעמים הרגשתי מותשת מהעלילה ומהקריאה.
אבל במזוכיזם ראוי לציון המשכתי עד הסוף.
למי שעדיין מתכוון לקרוא את הספר: בהצלחה בצליחתו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אנקה
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

אין לי הנאה גדולה יותר בתור נרקומן כבד של ספרים - לשלוף ספר מהערימה הגדולה

ספר ישן שחיכה בסבלנות אין קץ ליום שאפתח אותו ואקרא אותו

ספר טוב שמשתבח היטב- כמו יין מעולה של בורדו למשל

וככה קרא לי השבוע עם הספר הנפלא הזה

כשהתחלתי לקרוא אותו זכרתי במעומעם שהיה איזה סקנדל סביב הספר והאותנטיות שלו

בעמוד השני נשאבתי במהירות אל הספר ופשוט לא עניין אותי מה היה ומה קרה

הספר המדהים הזה שאב אותי כמו שספר משובח יודע לעשות -קורה הרבה זמן בלילה

מפסיק בלית ברירה כי צריך לישון

וכל היום רק מחכה לחזור ולהתאחד אתו

שורה תחתונה - אחד הטובים שקראתי

נכנס בקלות להיכל התהילה שלי

ממליץ בחום

מה הייתי עושה בחיים בלי ספרים ובייחוד ספרים כאלו - באמת אין לי מושג

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•הלוחש לסוסים
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

ג'יימס הוא מכור לאלכוהול ולסמים שמגיע לסף המוות, ונכנס למרכז גמילה. כאן הוא מקבל החלטה חשובה- לחיות, והחלטה חשובה נוספת- כיצד.
בספר מסופר מה עוזר לו, מה הוא מרגיש וחווה בדרך, ואיך הוא מתנקה בהדרגה מחייו הכואבים, עד שהוא יוצא כשהוא לוקח אחריות על חייו. ועוד דבר חשוב- האנשים שמקיפים אותו, שמלמדים אותו דברים חשובים על עצמו, ונותנים לו תמיכה בתהליך הזה.

אז מה לקחתי איתי? האמת שקראתי קודם את הספר הבא- 'חברי לנארד', אז ידעתי את ההמשך ולא הופתעתי. אבל בכל זאת- הכנות הנוגעת ללב של הרגשות, היכולת לעמוד מולם ולחוות אותם, והפעם הראשונה אחרי שג'יימס יצא ממרכז הגמילה ועמד מול אלכוהול- נותנים לי כח ליומיום, ולקשיים והכאבים שלי.

לפני שנתיים•
★★★★★
•מוריה
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

כשהייתי בספריה התחלתי לקרוא את מה שכתוב בכריכה האחורית, מודה שלא התעמקתי יותר מדי, אבל איכשהו קיבלתי את הרושם שמדובר בספר מתח. פחחח איך שהתחלתי לקרוא הבנתי שטעיתי בגדול אבל לא התחרטתי בכלל. רפרפתי קודם בתגובות, רואה שזה ספר מסוג האו או- או שאוהבים או שלא, אין באמצע. אז אני מתחברת לאלו שאהבו, זה אמנם ספר קשה מבחינת התוכן לעיתים, בנוסף לפעמים קשה בגלל החוסר בסימני פיסוק, ולא, בעיניי אין כפרה ואין סיבה לא לשים מירחאות בתחילת וסוף ציטוט, זה פגע בזרימה של הקריאה ולפעמים לא היה לי ברור מי אומר מה והייתי צריכה לחזור ולקרוא שוב אבל חוץ מהעניין הזה (וחוסר הדיוק המשווע כשהוא מספר שיש לו ירידה בשמיעה, הלו! ירידה בשמיעה לא מודדים באחוזים! זה צרם מאוד לקלינאית התקשורת שבי) אבל חוץ משני העניינים האלו, הספר הזה מרתק בעיני וגם הביא לי כמה מחשבות ותהיות בתור אמא ונושא לשיח עם המתבגר בודק הגבולות שלי. מומלץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•גלית
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

ספר חובה. מתאר רגשות בצורה אותנטית ולא מנסה לסחוט דמעות. טיפה מורח אבל בגדול ספר כתוב מעולה ומעורר מחשבה

לפני שנה•
★★★★★
•גנדלף
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

****

לפני הכול: ציון לשבח לאמרי זרטל על האימג' המדוייק על העטיפה. לא ישיר, לא רגיל, חיובי ושלילי ומקסים לגמרי.






לג'יימס פריי היתה משפחה טובה. רגילה. כשהוא היה ילד, ההורים שלו אהבו אותו, ופינקו אותו. הם היו אוכלים ביחד ארוחת ערב בשש וחצי, והיו מקריאים סיפורים לפני השינה לו ולאחיו. שני ההורים עבדו, והם גרו במקומות רגילים לגמרי. שום התעללות, טראומה, או משהו יוצא דופן אחר.

אבל כבר בגיל עשר ג'יימס איבד את ההכרה בפעם הראשונה מאלכוהול. והוא הפך לנרקומן מחוק לא הרבה זמן אחר כך. בגיל עשרים ושלוש, הוא מגיע למרכז גמילה מסמים כשגופו הרוס לחלוטין מסמים ואלכוהול, השיניים הקדמיות שלו חסרות, יש לו חור בלחי, הוא מקיא בין חמש לעשר פעמים ביום, והוא חייב לאבד את ההכרה כדי להירדם. מרכז הגמילה הזה מתגאה באחוזי ההצלחה הגבוהים בעולם - שבעה עשר אחוז שמצליחים להישאר נקיים למעלה משנה.

הספר הזה גומר אותך. כי למרות השפה הדלה יחסית והתיאורים הגופניים והרגשיים החוזרים על עצמם, אי אפשר לקרוא בלי להרגיש כאבי בטן מכל ההקאות וכאבי שיניים כי ג'יימס עובר טיפולי שורש בלי שום סוג של הרדמה כי אסור לתת לו משככי כאבים, אי אפשר שלא לחשוב, מה לעזאזל קרה, ולמה אי אפשר פשוט להחליט שמפסיקים עם כל החרא הזה.

פתאום מבינים כמה החיים זו מתנה. כמה החיים של רובנו הם דבש טהור. כי יש לנו ילדים, כי יש לנו הורים, כי אנחנו מסוגלים ללכת ברחוב ויש לנו חלומות ודברים שאנחנו רוצים לעשות ופאק איט, כי אנחנו רק שונאים את הבוס ולקום מוקדם בבוקר לעבודה ומישהו לקח את הסנדביץ' אבוקדו האחרון ואורנג' מגזימים עם העמלות. יש אנשים שחיים בגיהנום ופשוט אין להם מוצא.

אני מסתכל על הילדים שלי ותוהה מה אני יכול לעשות.


***

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

וואי וואי.
איך בכלל מתחילים לרשום רשמים אישיים על ספר שכזה?
תגידו לי אתם איך?
הספר הנוכחי שכב לו אצלי מזה זמן.
הסיבה הייתה סדר של ספרים קודמים אותם אני קורא. אני לרוב לא אוהב לדחוף את עצמי לספרות נוספת ולרוב אני קורא ספר אחד בכל פעם. מפעם לפעם פזלתי לכיוונו , מתעניין לי בתקציר הקשה , בוהה לי כך בתמונה הקדמית ומנסה להבין לי מה הקשר בין היד הדביקה עם כדורי הסוכריות הדבוקות לסיפור עצמו. סוכרייה קטנה- שווה רסיס קטן.
סוכרייה מתוקה אל מול חמוץ ומריר.

ואז התיישבתי לי וחרגתי ממנהגי לקרוא את הספר במקביל לספר אחר.
אודה ולא אבוש , גיימס פרי כותב באופו ילדותי , לא ברור אם המשפטים החוזרים הם תולדה מכוונת מראש , או שמא כף הוא כותב באופן טבעי.
אני חושב שזה שילוב עמוק של שניהם גם יחד.
כך הוא מתאר לדעתי את כאבו הוא , כמה פעימות , כמה דפיקות לב , כמה האיש הזה הקיא דליים של ריר ומרה.
כמה הגוף האומלל הזה נפגע לו מהרגע שהפך מכור ומסומם.

נורא קשה מצד אחד לקרוא סיפור שנכתב לו כך , לעיתים זרקתי את הספר מעלי , ולא הצלחתי להבין איך הוצאה של ספרים מאפשרת בכלל לכותב להתבטא ולכתוב בדרך בה הוא בחר לכתוב אותו , נותנים לו דרור לכתוב כפי שחש....

האמינו לי גמילה מסמים היא אחד המצבים הקשים ביותר שיכולים לעבור על אנשים שנתפסו בסם , גם האנשים ההגונים ביותר שעשו את טעות חייהם ונגעו בו.
זה מצריך אורך רוח שרבות מהפעמים לא צולח על האנשים הללו , תופעות הגמילה הינן מרסקות גוף ונפש , נתקלתי בעבודתי בהמון נרקומנים , כמה מהם בני עירי חלקם בני טובים שהפכו לצלמי אנוש , גלמים של עצמם , אנשים מסכנים ונדכאים , אומנם רובם דרי רחוב ועבריינים לשמם שהסיכוי האמיתי שלהם ליציאה מהמעגל הוא אפסי ממש ( שהרי מעבר לסיכויים הנמוכים , והתת רמה של רובם , גם המסגרות מתייגות אותם ופוסלות אותם על הסף , כך גם החברה שלנו).

אבל גם האנשים הנורמטיביים שהתדרדרו... לראות את גופם הפגוע והשבור , להבחין בנזקים , בחלקם בלתי נתנים לשחזור.
תסמונת גמילה מסמים הנה רפואית גם תופעה מסכנת חיים , ורבות צוות רפואי צריך במיוחד בקהילה לשים לב טוב לכל שינוי בסימנים החיוניים שלהם כולל בפאן הנפשי כי ישנם מקרי מות שקורים במהלך ניסיונות הגמילה.

הספר מאפשר לראות את האהבה האין סופית ואת הדאגה של משפחתו של גיימס.

מפחיד בכלל לחשוב שאנחנו מגדלים לנו ילדים , משקיעים בהם את נשמתינו בכדי לתת בפנים את את הכלים הדרושים להם לצמיחה והצלחה , אנחנו מגוננים עליהם ועדיין למרות כל הניסיונות שלנו לעתים זה פשוט לא מספיק.
הסביבה והרוע שיש מסביבם כל העת גורמת להם לא פעם לעשות טעיות נוראיות שגומרות על כל המשפחה.

אני אב לילדה בת 5.5 ולבן בן 16 , ומעבר לכנפיים המגוננות שלי אני מגדל ואגדל כנפיים כפולות ומשולשות בכדי להגביר את אותה הגנה המתבקשת כלפיהם , מלמד ואלמד ככל יכולתי את הילדים הטהורים הללו , לשמור על עצמם ולא להתקרב לכל פוטנציאל חורש רעה.
הילדים של כולנו הוא דבק מאחד של חיינו על פני העולם הזה. הם הסוד שלנו , הם הקסם שלנו לאושר , עבורם אנו כולנו פה.

אני מאחל לכולנו שלא נראה טרגדיות כאלה באף משפחה , שכל הרע מסביבנו יעלם לו כך , ושהם יביאו לכולנו נחת ושלווה לביתנו באשר הוא.


גיימס פרי מכור , הוא משתף אותנו בכל פרט כמעט העובר עליו בביבי חייו.
אנו נחשפים לכל הרקבון , ולסרחון אותו הוא חווה התהליך הנוראי אותו הוא עובר.
ספר שהוא כאפה לפנים , בעיטה לאשכים , ובוקס לאף מדמם.
ספר קשה!!!!! ספר מרסק!!!!!! ויחד עם זאת ספר חובה!!!!!!!!!!!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•arti
מיליון רסיסים קטנים

מיליון רסיסים קטנים

ג'יימס פריי

אם לסכם את הספר במילה אחת זה פשוט וואו..
אחד הספרים הכי מצמררים והכי אמיתיים שיצא לי לקרוא.

מעולם לא באמת הבנתי מזה להיות מסומם, מכור, נרקומן.
אז יש סמים, בסדר.
אז זה ממכר, סבבה.
אין מצב שאי אפשר להפסיק, בסך הכל מעשן קצת פה, קצת שם, מסניף פה, מסניף שם, מזריק, בולע שואף..
עד כמה משהו כזה יכול להיות ממכר??

הספר הזה העביר בי צמרמורות מתחילתו ועד סופו.
מעולם לא הבנתי..וגם עכשיו, אחרי שאני מבינה, אני לא באמת מבינה.

הצורך הזה, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר, משפחה, חברים, כסף, עבודה, שרותים, שינה, לבוש, הגינות, יושר, אהבה, שנאה, צניעות..חזק ועכשיו, צורך מיידי..

צריך עכשיו ומיד, צריך לספק אותו עכשיו ואם לא אז אתה גמור, מחוק, לא פה.
והכאבים, ואיך אתה ממלא את הכאב הזה ואיך הוא ממלא אותך ומה הוא עושה לך.
המחשבות, אי אפשר להפסיק לחשוב, וכשמפסיקים, אפילו לרגע, אז אחר כך זה כואב יותר.

אבל הוא הצליח.

נכון שבסיפורים אמור להיות תמיד סוף טוב, אבל יותר מכל שאר הספרים שקראתי עד עכשיו אני שמחה שב"סיפור" הזה, היה סוף טוב.
כי מעולם לא הבנתי ואני לעולם לא באמת אבין.
עכשיו אני יודעת כמה זה קשה, כמה זה נורא להיות שם.
לרצות למות כדי לצאת מזה כי ההרגשה היא שאין דרך אחרת אפילו כשאתה מנסה בכל הכח.

הספר הזה מומלץ למכורים, למשפחות שלהם, וגם לאנשים שאין להם קשר לעולם הזה, פשוט כדי להבין מזה להיות שם.
לקחת את זה קצת יותר ברצינות, להבין כמה מהר אפשר להדרדר משכטה פה ושכטה שם.
שאם פעם אחת נפלת, יכול להיות שלעולם לא תחזור..

לפני 14 שנים•Fairy_Queen
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“ללא שום צל של ספק זהו אחד הספרים הטובים שקראתי אם לסכם במילה אחת - ואו. ספר שבהחלט שווה לקרוא, מומ”