“הרי לכם חברים- המתנה המושלמת לאמא שלי. "לחוץ חתונה" מביא לנו את סיפורו של אדם- רווק בן 29 אשר גר בפתח תקווה, מכיר את הרפטואר של בריטני ספירס ובקסטריט באוזניים עצומות, לא מבין בכדורגל, לא יודע להחליף גלגל ולא יודע להתלבש. ואם זה לא מספיק, הוא בוכה בסרטים רומנטיים, יודע מה זה פורס אבוקדו ומפנטז על הרגע שבו ימצא את אהבת חייו אחרי שיפיל לה את הספרים באוניברסיטה. בקרוב מאוד ימלאו לו 30 ובשביל לפנק א”

“"מה זה, איילוצ'קה, אתה קורא ספר של בנות?" אמי שאלה אותי בדאגה, אולי בחרדה, או שאולי גם וגם, כאשר הבחינה בספר עם הכריכה הוורודה, הפרחים, היד שהחזיקה אותם ושנראתה קצת נשית משום שלא עליה שיערות, וכמובן: המילה 'חתונה', וכאשר הבחינה בי, הבן שלה, מחזיק את אותו ספר. "אתה יודע שאתה מדאיג אותי? כל יום ויום אני מגלה עוד ועוד צדדים נשיים בך. קודם אמרת שאתה ביסקסואל, עכשיו אתה קורא לי ספרי בנות... מעניין לאן”

“ספר מקסים. אין דרך אחרת לנסח זאת. מילים שקופצות מתוך הדף ומפלסות את דרכן ישר אל הלב שלך. סיפור ישראלי משכנע עם דמויות אמיתיות והומור רלוונטי לכל אדם שגדל וחי בארץ. תחושת ההזדהות לאורך הקריאה פגשה אותי לא מעט, הרגשתי מאוד בבית. יוני אלול שבור לב. אהבת הנעורים שלו עזבה אותו. הוא משאיר את לונדון מאחור וחוזר הביתה עם הזנב בין הרגליים. אמא שלו מצליחה להשיג חופשה משפחתית ליוון, ומי הוא שיתווכח עם אמא”

“"אקדח המופיע במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה" (לא זוכרת מי אמר למי, תשלימו לי בתגובות) כשקניתי (לא יודעת למה, כנראה שיווק מאסיבי) את ספרו הראשון והמאוד מדובר של עומר "לחוץ חתונה", ואף הלכתי להרצאה שלו ושל רענן שקד על כתיבה ועל להיות רב מכר (אף פעם לא הבנתי את החיבור ביניהם, אבל אחרי הספר "חף משפע" אני נוטה לחשוב שזה פשוט חיבור בין שני אנשים חרדתיים ואובססיביים! אין קשר לכתיבה) הבנתי שהושפע”

“הרי לכם חברים- המתנה המושלמת לאמא שלי. "לחוץ חתונה" מביא לנו את סיפורו של אדם- רווק בן 29 אשר גר בפתח תקווה, מכיר את הרפטואר של בריטני ספירס ובקסטריט באוזניים עצומות, לא מבין בכדורגל, לא יודע להחליף גלגל ולא יודע להתלבש. ואם זה לא מספיק, הוא בוכה בסרטים רומנטיים, יודע מה זה פורס אבוקדו ומפנטז על הרגע שבו ימצא את אהבת חייו אחרי שיפיל לה את הספרים באוניברסיטה. בקרוב מאוד ימלאו לו 30 ובשביל לפנק א”

“"מה זה, איילוצ'קה, אתה קורא ספר של בנות?" אמי שאלה אותי בדאגה, אולי בחרדה, או שאולי גם וגם, כאשר הבחינה בספר עם הכריכה הוורודה, הפרחים, היד שהחזיקה אותם ושנראתה קצת נשית משום שלא עליה שיערות, וכמובן: המילה 'חתונה', וכאשר הבחינה בי, הבן שלה, מחזיק את אותו ספר. "אתה יודע שאתה מדאיג אותי? כל יום ויום אני מגלה עוד ועוד צדדים נשיים בך. קודם אמרת שאתה ביסקסואל, עכשיו אתה קורא לי ספרי בנות... מעניין לאן”

“ספר מקסים. אין דרך אחרת לנסח זאת. מילים שקופצות מתוך הדף ומפלסות את דרכן ישר אל הלב שלך. סיפור ישראלי משכנע עם דמויות אמיתיות והומור רלוונטי לכל אדם שגדל וחי בארץ. תחושת ההזדהות לאורך הקריאה פגשה אותי לא מעט, הרגשתי מאוד בבית. יוני אלול שבור לב. אהבת הנעורים שלו עזבה אותו. הוא משאיר את לונדון מאחור וחוזר הביתה עם הזנב בין הרגליים. אמא שלו מצליחה להשיג חופשה משפחתית ליוון, ומי הוא שיתווכח עם אמא”

“"אקדח המופיע במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה" (לא זוכרת מי אמר למי, תשלימו לי בתגובות) כשקניתי (לא יודעת למה, כנראה שיווק מאסיבי) את ספרו הראשון והמאוד מדובר של עומר "לחוץ חתונה", ואף הלכתי להרצאה שלו ושל רענן שקד על כתיבה ועל להיות רב מכר (אף פעם לא הבנתי את החיבור ביניהם, אבל אחרי הספר "חף משפע" אני נוטה לחשוב שזה פשוט חיבור בין שני אנשים חרדתיים ואובססיביים! אין קשר לכתיבה) הבנתי שהושפע”