קשה לומר שזה ספר פרוזה... לצד סיפורים קטנים וטובים על הדרום המתייבש (גם הנוף וגם חייהם של האנשים), שבסוף כן מתגבשים לתמונה גדולה ומרגשת, יש קטעים ארוכים של כתיבה שנעה בין הגות יהודית למיסטיקה יהודית. לי אישית זה הפך את צליחת הספר למאוד קשה, אבל בכל זאת מדובר בקריאה מתגמלת, ושונה מאוד מהדברים הרגילים בספרות הישראלית.












