ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בספטמבר, 2018
ע"י אדמה
ע"י אדמה
אני באספת הורים מביט במורה של הבן שלי ונראה שהיא קצת במצוקה. היא מתפתלת בכיסא ונראה שהיא מחפשת את המילה הנכונה. כשהיא מצאה, היא פתחה את פיה והתחילה למנות את הדברים החיוביים בילד, ע"פ הספר "הילד שלכם מקסים...הוא חברותי... " אני חסר סבלנות חושב לעצמי, כן, כן תגיעי כבר לעניין העיקרי, ואז היא מגיעה לעניין, היא קצת נבוכה היא זזה באי נוחות על הכיסא "...התחושה שהבן שלכם...לפעמים קצת לא אתנו הוא קצת..."
"מרחף" אני אומר בכדי להוציא אותה ממצוקתה . "כן, הוא קצת מרחף" היא אומרת בקול מתנצל. היא ממשיכה ומדברת על קשייו של הילד וכיצד ניתן לעזור לו. היא לא אומרת את זה במפורש אבל משתמע מדבריה שאולי כדאי להיבדק אצל נוירולוג ילדים. שבוע לאחר מכן אנחנו נמצאים באבחון אצל נוירולוגית שקובעת שיש לו הפרעות קשב וריכוז, לכן היא ממליצה לתת לו לריטלין. אנחנו יוצאים מהאבחון עם מרשם ביד, מסתבר שבאופן מקרי לחלוטין יש בית מרקחת בתוך המרפאה אז כבר קנינו מהם את הכדורים.
כל הלילה אני ואשתי דנים במתן הכדורים לילד. אחרי טעונים לכאן ולכאן, ההחלטה נפלה אנחנו נותנים לו בציפייה שהוא יחזור להיות "עם שתי רגליים על הקרקע" . בבוקר לפני בית הספר אני מוציא את חפיסת הכדורים לוקח כדור אחד וקורא לבני. אני אומר לו שהוא צריך לקחת תרופה לפני בית הספר, הוא מביט בי ואומר "אבל אבא אני לא חולה". אתם שואלים מה עשיתי? התשובה בהמשך...
על מה הספר?
תוכלו לקרוא בתקציר...
על מה הספר בעיני?
אם אני אעשה סקר בין כל הילדים בעולם איזה כוחות על טבעיים אתם בוחרים? אני בטוח ש 9 מתוך 10 יבחרו בתעופה. מה יש בתעופה שגורם לכך כך הרבה ילדים לפנטז עליה?
ילדים מגלים את העולם דרך צמצום. אנחנו המבוגרים כל הזמן מגדירים להם דברים פיסיים, חוקים, התנהגות, גבולות וכו'. התעופה היא העדר חוקי טבע (כח משיכה) וגבולות (הגדרות אנושיות).
כאן נכנס הסופר פול אוסטר ובונה רומן התבגרות דרך יכולת תעופה של ילד בשם וולטר. בעיני התעופה היא משל לדימוין ויצירתיות. לא במקרה הסופר בוחר בילד יתום כפוטנציאל ללימוד תעופה. האמרה היא שצריך דף חלק שלא צומצם ע"י הוריו. מורה התעופה לא מלמד את הנער לעוף. הוא עושה לו כל מיני מבחנים קשים בחלקם מזעזעים, עד שיום אחד הנער פשוט מרחף לו ללא שליטתו. השלב השני בהתפתחות התעופה היא שליטה בה. כאן המורה מודיע לנער שהוא יצטרך ללמוד זאת בעצמו. הילד מפתח יכולת כזו ע"י בנייה של עולם דמיוני שהוא מתהלך בו. וולטר הנער משלם מחיר קשה עבור היכולת הזו והיא בדידות.
החלק היפה ביותר בסיפור הוא גם משל חכם ומזוקק בין הדמיון לבין הרציונליות. הוא הרגע שבו וולטר מתלבט האם להלך מעל ראשיהם של הקהל. וולטר מודאג מכך שהמבוגרים יקפצו ויתפסו אותו ויורידו אותו אל הקרקע. בגלל שהתעופה שלו לא גבוהה מספיק. וולטר מחליט שהוא מסתכן והוא מתחיל ללכת מעל ראשיהם. את התוצאה תצטרכו לקרוא בעצמכם...
וולטר להבדיל מפיטר פן כן מחליט להתבגר בסוף, הוא מבין שהוא חייב להיות עם הרגליים על הקרקע, ברגע שהוא בוחר כך הוא נפטר מהבדידות שהוא סבל ממנה. זאת גם ההחלטה לגבי בני.
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אור שהם
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
ניתוח יפיפה של יצירה אדירה,
תודה אדמה. |
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה סימיליה
|
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ריגשת אותי עם חוות הדעת. נתת פרשנות מעניינת שלא חשבתי עליה.
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים)
תודה אלזה, זה באמת ספר מצוין
|
|
|
אלזה
(לפני 7 שנים)
ביקורת נהדרת לספר מדהים. מה לעשות אהבתי את הריחוף שבו
|
|
|
Tobby
(לפני 7 שנים)
ביקורת משעשעת ;) תודה!
|
|
|
בר
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אדמה, מסכימה איתך.
לכן כתבתי שזה תלןי בספקטרום של הפרעות הקשב והריכוז שהילד נמצא בה. כמובן שלא לכל אחד קצת מרחף צריך לדחוף ריטלין. אבל מנגד, יש ילדים שרק ככה מצליחים ללמוד. כמובן שמסכימה שזה נהפך לתופעה מתפשטת ולא סבירה. |
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
חני, מסכים איתך, בכל שנתון 40 ילדים בכיתה זה מטורף
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
למצוא רופאים מומחים בטווח סביר נהיה קטסטרופה.
אחפש משהו.
ובלי קשר 40 ילדים בכיתה ח' בכיתה מטורף לטעמי. |
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
חני, למצוא מאבחן זמין בתחלית שנה...
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
בר, אני לא נגד רטלין.
אני פשוט חושב שהיום הוא הפך להיות אמצעי לפתרון כל בעיה שקיימת בבית הספר.
כמות הילדים שצורכים זאת הוא בלתי סביר בעיני. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אני בא מהמערכת ואני יודע מהי מערכת החינוך. זו כמובן לא מערכת חינוך, כי אם מערכת
השכלה, ובתור שכזו היא עלבון לאינטליגנציה.
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות אולי הצדק איתך,
בנושא חריגה מהתלם. לגבי בעיות משמעת, אני לא בטוח שפעם הילדים היו פחות שובבים. אני חושב שפעם מעמד המורה היה גבוהה יותר. בעיקר בזכות הורים שבכל מחלוקת תמיד צידדו במורה. היום לצערי כשהילד נכשל במבחן הורים מתלוננים על איכות המורה.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אדמה, סבלנותן של המורות התקצרה כי יש המון בעיות משמעת היום. חוצמזה, מערכת החינוך
לגמרי לא בנויה למי שלא הולך בתלם. קצת חריגה ומערכת החינוך מעלה אדים.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
מה רע קצת לרחף? מי רודף אחריו?
אוסטר סופר בחסד וכל מה שקראתי
עד כה לא אכזב. תודה על הסקירה היפה, אגיע אליו. ( בדיוק בודקת לגבי נורולוג,רק עוד 4 חדשים תור. איך תקתקת אבחון ורופא בשניות? ועוד אצלנו בעיר.) |
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
רץ, הזמנים השתנו.
או שסבלנותן של המורות התקצרה. בכל מקרה היום המערכת מנתבת את הילדים להיות כמו כולם.
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה@, את ממש שנונה
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה זרש קרש,
עכשיו אני חייב הסבר לשם המקורי הזה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
כואב הראש? קח כדור
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אַסְיָה, תודה
|
|
|
בר
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אדמה. לדעתי כל ילד עם בעיות קשב וריכוז נמצא על ספקטרום אחר.
יכול להיות ילד שיסתדר ללא הרטלין ואילו אחר- הרטלין יציל את חייו. הכל מאוד אינדיבידואלי וכמובן שאין לאף אחד הזכות לומר אם עשית נכון או אחרת. בסופו של יום אתה הוא המגדל את ילדך ואתה הוא המחליט מה הטוב ביותר עבורם. בהתחשב בנסיבות כל אחד לוקח את החלטתו שלו. אגב, זה רק כדור. תמיד אפשר להפסיקו במקרה הצורך והוא כאמור, לא נלקח לכל החיים. |
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות, יכול להיות שאני מחסל את ג'ובס הבא,
אבל כמו בספר אם עפים יש כאב ראש בלתי נסבל. במקרה הזה אני חוטף את הכאב ראש.
|
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ברוך הבא למועדון - 12 שנים שלחו אותנו לאבחונים, לשיחות עם יועצות, וכולם אמרו הילד הזה מאוד נחמד ועם פוטנציאל, אבל פשוט לא אתנו.
מה לעשות, כך הוא גמר בית ספר מבלי לכתוב דף אחד במחברת, אבל לבסוף בהחלטה שלו הוא החליט לאחר הצבא ללמוד, וכעת יש לו תפקיד בכיר בחברה העוסקת בטכנולוגיה מתקדמת.
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
Tamas - נראה ש 1984 כבר כאן
|
|
|
Tamas
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
יופי של סקירה. העלתה לי אף חיוך על השפתיים. ראש בעננים ורגלים על הקרקע דווקא שילוב לא רע...מייצר חשיבה מחוץ לקופסה...
לגבי הריטלין- מה שמוזר הוא שהיום דווקא מי שלא לוקח אותו נחשב כבר ל"חריג" בעוד שפעם זה היה ההיפך..... |
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
כרמליטה, כשבחרתי את התמונה
לא ידעתי שאני אכתוב על תעופה, בכל מקרה לא חובה לעוף אפשר גם לשוט בנחת לעבר הצוק.
|
|
|
אדמה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה בר
|
|
|
זרש קרש
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אוח. מופלא אתה. הצלחת לכתוב ביקורת מצוינת לספר מצוין.
יאללה, עוף על עצמך! |
|
|
אַסְיָה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
וואו, איזו ביקורת יפה! נהנתי לקרוא אותה :)
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
יפה כתבת. בזה הרגע חיסלת את ג'ובס הבא או גייטס הבא. מה ייצא לילד מלהיות עם הרגליים
מסונדל לקרקע?
אכן, גם אני ראיתי את הניגוד בין האדמה לים. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
|
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת מאד, ומרגשת
בקישור אל האישי.
תודה אדמה. עכשיו עלה בדעתי הניגוד שיש בין הכינוי שלך לבין התמונה שלך. "אדמה" אבל תמונה של ים. האדמה בתמונה היא צוק גדול בלתי נגיש. עולה מהתמונה שכדי להגיע אל קרקע בטוחה ו"להיות עם רגליים על הקרקע" צריך קודם לעוף לרחף. |
|
|
בר
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ספר מעולה ומעורר השראה.
אחד הספרים שנשארים חקוקים בזיכרון גם זמן רב לאחר שמסיימים לקרוא אותם. כתבת נפלא! |
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
