ביקורת ספרותית על בעל האווזות מאת יעקב / יאקוב וסרמן
ספר מעולה

---

הרומן "בעל האווזות" (בגרמנית: Der Gänsemann) של יעקב ווסרמן הוא יצירה יוצאת דופן, החושפת את יכולתו הספרותית של הסופר ליצור עלילה אישית מאוד – אך בעלת משמעות אנושית אוניברסלית.

הספר מגולל את סיפורו של דניאל, מלחין צעיר בעל נפש רגישה, המתמודד עם דילמות מוסריות עמוקות המעמידות במבחן את חייו האישיים, אהבתו, יצירתו ואמונתו בצדק. מה שנראה תחילה כעלילה רומנטית או ביוגרפית הופך אט־אט ליצירה הגותית, כמעט פילוסופית, שבה הגיבור מחפש אמת מוסרית בתוך עולם שמתעקש להוליך שולל.

מה שמייחד את הרומן הוא השילוב העדין בין ליריות לבין עוצמה רעיונית. ווסרמן כותב בשפה עשירה ומדויקת, אך לעולם אינו נסחף ברגשנות מיותרת. הוא יודע לאזן בין תיאור חוויות הנפש הפנימית של הגיבור לבין מציאות חיצונית מורכבת, רווית פיתויים, כשלים מוסריים ומצבים אנושיים עדינים.

הכינוי "בעל האווזות" (פסל הניצב בכיכר) מקבל בספר משמעות אלגורית – הוא מייצג את מצבו של האדם הפשוט, או הרגיש, שנאבק להישאר נאמן לעצמו ולמצפונו בתוך חברה שמעדיפה פשרה על פני יושרה. דמותו של דניאל, כאמן שאינו מוכן למכור את נשמתו בעבור הצלחה או הכרה – היא דמות כמעט נבואית: אדם שמבקש לשמור על תום בעולם שאיבד את המושג.

הספר נכתב לפני דוקטור פאוסטוס של מאן אבל יש לי הרגשה שמאן קרא אותו.

8/10

» ביקורות נוספות של פאוסט
» ביקורות נוספות על בעל האווזות