ביקורת ספרותית על אות קין מאת רם אורן
ספר מעולה

---

"אבות אכלו בוסר...", "היהפוך כושי עורו..."
אלו, מבחינתי, שני המשפטים הממצים ביותר את עלילת הסיפור כולו.
בנו התינוק של מפקד מחנה ריכוז ניצל לאחר שהוריו נהרגו בהפצצת בעלות הברית, בעת שנמלטו במכוניתם. הוא נאסף ע"י יעקב - פליט מהמחנה, שעבר במנוסתו ליד המכונית, ושמע את בכיו, והוא שנתן לו את שמו - מיכאל.
העלילה מוליכה אותנו בקורותיו של יעקב, שאיבד את אשתו ובנו, וברגע של ייאוש בהיותו בודד, כשמצא עצמו חופשי מחוץ למחנה - אימץ לעצמו את הפעוט הגרמני, כבנו.
הסיפור הוא דרך החתחתים שעובר יעקב, בניסיונו להסתיר את זהותו ואת זהות הפעוט שבחיקו, במנוסתו מהגרמנים - שעדיין היו נאמנים למשטר שקרס, אף שהביא עליהם את החורבן.
דרך זו מובאת במלוא עוצמתה, ואעז ואומר שרק מי שחווה על בשרו את קורותיו של הבורח ופחדיו פן יתגלה - יוכל להעריך את עוצמת הסיפור ועומקו הנוגעים בנימי הנפש הדקיקים ביותר של החרדות - שהיו מנת חלקם של היהודים בתקופה ההיא...
לא אמשיך לפרט, כדי לא להרוס את המשך העלילה המתפתחת בשני מישורים עיקריים: בראשון - בריחתו של יעקב עם "בנו" וחששותיו פן יתגלה, ובמישור השני - חיי קהילה ניאו-נאצית שנמלטה לפטאגוניה שבדרום ארגנטינה, ובמקום מבודד זה, מתכננת - בעזרת פעולות טרור, להשיב לגזע הארי את כבודו שאבד.
הסיפור עצמו, כרבים מספריו של רם אורן, נקרא "בנשימה אחת" ומותח לכל אורכו.
יש שיאמרו, והם רבים וטובים, שזהו ספר ללא "תובנות". איני מתכוון להתווכח איתם, שהרי כולנו "מבינים" גדולים בספרות ובתובנות.
ואולם, ההתלבטויות הקיימות לקראת סוף הספר, והרגשות הנלווים אליהן הן התלבטויות שאף קורא לא יישאר אדיש אליהן וישקול את עמדתו בניסיון להעריך כיצד היה הוא נוהג במצב הבלתי נתפס שנוצר.
ו"אל ייקל הדבר בעיניכם", כדברי אחד המשוררים.
נהניתי מאד.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על אות קין