ביקורת ספרותית על נתניהו - ביוגרפיה מאת בן כספית (מיקה)

ביקורת ספרותית על נתניהו - ביוגרפיה מאת בן כספית

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 בינואר, 2025
ע"י מיקה

הלכתי לקרוא כי -
אני רחוקה מרחק רב מלתמוך בנתניהו. באיש שהוא, בדרכו, בסגנון שלו, או במי שמחבורת ה*** שמהווה את הממשלה שלו, או בצרה והילד הגדול ה*** שלו.
למה הלכתי לקרוא? כי אני מודה שבשבועות האחרונים לצד הכעס האדיר על הראש האשם וחבורתו התעוררה בי חמלה על האיש. האיש האדם לא הראש.
הבנאדם נראה לי זקן חולה ויותר מהכל בודד.
לעבור חולי, ניתוח, אשפוז, מי יודע מה עוד - כשהמשפחה הגרעינית לא מלווה אותו. להתעורר מניתוח כשמי שנמצא לצדו הם כנראה יועצים? מאבטחים? רופאים? בואו.. מרגיש אומלל ומסכן ובודד - לבכות.
מתארת לי חדר בית חולים, קר גם אם מחומם, ואפור גם אם לבן, וחשוך גם אם מנורת פלוריסנט דולקת. והאיש המתעורר כשהוא כואב וחולה שהוא הראש (ושוב, הוא הראש והוא אשם, והוא מינה, והוא..) הוא גם אדם, זקן שמתמודד עם חולי או החלמה או השד והיועץ יודעים מה, וגם עם דיונים בבית המשפט בתפקיד הנאשם, ובטח עם ההחלטות הכי קשות ומורכבות לראש בימים אלו ובטח כשסביבו על תקן ממשלה כל מיני טיפוסים (הוא מינה, הוא הראש האשם) - והכול לבד. ללא משפחה. ללא חיבוק. כשהצרה נעלמה, בן אחד הלך מכאן וטוב שכך רק חבל שמקשקש את עצמו כמו יתוש משם עד לכאן. השני מתרחק כמו מאש. השלישית מוחרמת ולא שייכת. די עצוב. מעורר חמלה.
אז קראתי.
די מעניין.
כתב בן כספית, ואני, איך לאמר בעדינות, סיימתי להאמין או ללכת אחרי מה שכותבים / אומרים עיתונאים ופרשנים בעיני עצמם בעיקר, בטח מהסוג הזה.
אז, היה מעניין. וזהו.
ורק שלא יקח איתו קרדיט למשהו טוב שקורה כאן [שובם של החטופים זה לא בזכותו כי אם למרות הוא, אבל זה נושא אחר לדיון] ובהחלט ייקח גם ייקח לאיום והנורע.

פסקה שנוספה להערת הקורא עמיחי: לעניין תוכן הספר: זהו ספר ביוגרפיה המביא את סיפורו של הנתניהו בכתיבה עיתונאית שכתובה כעבודת חקר. ומציג גם את נתניהו הראש - ישר לפנים, כלומר בלי לייפות, נוקב, מבקר (לא מחבב, כך נראה, ואולי בעצם מדבר אל כל "מחנה" בשפתו. ניכר שכספית מכיר את האיש ולא מחבב אותו בלשון המעטה. הוא מביא את שרה, ארוכות, כצרה צרורה. כאמור, אני לא מחבבת את נתניהו ולא את איש מחברי הממשלה הנוכחית, בטח לא את ההתנהלות שלהם, בטח ויותר מזה אחרי ה-7, על אי לקיחת האחריות וההתנצלות המינימלית הנדרשת ובכלל על העוז/החוצפה בכלל לדבר. הם כולם חייבים לעוף. גם לא מחבבת עיתונאים רבים ומה שהם עושים למוח הנשתף והמתכבס - כדי שנחשוב, נדע וכו' מה שהם רוצים שנחשוב, נדע וכו' - כספית הוא כזה.
בקיצור, בסקירתי רציתי להביא את תחושותיי החומלים כלפי האיש ולא כלפי הראש. ועל כן לא הרחבתי בתוכן, להערת עמיחי הוספתי פסקת סיום קצרה כאן.

****בשורות טובות, ימים טובים****

מילון מונחים - *** = מה שמניחים בשקית בתוך מיכל האשפה.
הראש האשם - מסכימה. לא מסכימה עם הקריאות של המפגינים לאחרונה [אבל זה נושא אחר לדיון].

11 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על נתניהו - ביוגרפיה

טוקבקים

+ הוסף תגובה

חן	חן (לפני 8 חודשים) אולי המילה הנכונה במקום אתה הראש אתה אשם זה אתה הראש אתה אחראי על כל מה שקורה במדינה . לטוב או לרע. עליי להגיד שבימים האחרונים אני מרגישה שהממשלה ובמיוחד זה שעומד בראשה קצת עושה צחוק מאיתנו .
ראובן	ראובן (לפני 8 חודשים) שמש- הכישלון ב-7/10 היה מערכתי.לא אשמת אדם אחד.
עמיחי	עמיחי (לפני 8 חודשים) קטעים איתך, מיקה. ראשית, תודה על ההתייחסות. ודבר שני, לי נדמה שהפיסקה שהוספת היא בעצם עוד מאותו הדבר... :-)
פואנטה℗	פואנטה℗ (לפני 8 חודשים) זה בגלל שאתה חדש כאן. עדיין יש לך כוח להתווכח עם הנאורים מטעם עצמם. יעבור לך.
שמש	שמש (לפני 8 חודשים) אני חדש כאן אבל הייתי חייב להכנס ולציין שכנראה לכשנתניהו יפרוש בטח יהיה כאן גן עדן. לא יהיו מלחמות רק שלום (אוסלו) לא יהיו חטיפות,כסף רב יפול משמים,לא תהיה בצורת ואפילו לא שריפות בלוס אנג'לס."הוא גרם לטרגדיות וכאבים לעם שלם..." כאילו אין לנו אויבים וכאילו הכשלון ב90% ממנו לא על ראשי הצבא ב7.10 .צריך להיות לפעמים ישרים ולהסתכל גם מבעד לשנאה היסודית לאיש ולמפלגתו.משום מה נוצרה כאן הדיעה שאם אני מתנגד או שונא את נתניהו ,אני נאור,מתקדם ובצד הנכון.אני לא בחרתי בו ,אבל הוא נדחק לפינה רק בגלל החרמות המטופשות שאלו שבחרתי בהם נקטו בהן.הערכתי דווקא גדלה לאיש לנוכח אלו שבחרתי בהם ונטשו באמצע והותירו אותו חשוף ללחצים מבית ומבחוץ ובהתמודדות מול 7 חזיתות במקביל עם רמט"כל "עצלן".את הספר עצמו לא אקרא ,לא אוהב ביוגרפיות אבל כמובן אם תראה מי הכותב תבין איך ומה יכתב.האיש מתפרנס מלתקוף את נתניהו.
רץ	רץ (לפני 8 חודשים) אומנם האיש בודד, אבל הוא גורם לאין סוף כאבים וטרגדיות לעם שלם, ואז עולה השאלה על מי צריך לרחם?
מיקה	מיקה (לפני 8 חודשים) להערתך עמיחי הוספתי פסקת סיום.
עמיחי	עמיחי (לפני 8 חודשים) חבל, אין כאן כלום על הספר.
ראובן	ראובן (לפני 8 חודשים) מיקה-מסכים אתך לגמרי באשר לנער הגבעות, חולה לייקים הזוי ומטורלל. כמו השני, שר האוצר מחריב הכלכלה. ונערת הגבעות שרת התיישבות על תקציב עתק 300 מליון במקום שיושקע בתשתיות ובריאות - הולך על הר טרשים קרח בקיבינימט.
גלית	גלית (לפני 8 חודשים) תודה ברצינות, קודם לכן לא הרגשתי שום חמלה על שום היבט בחייו ואת גרמת לי לחשוב עוד פעם על העניין ועל הקיצוניות שלי עצמי. ואת צודקת. זה עצוב נורא להיות חולה ומבוגר בלי תמיכה של מי שדחפו אותך לפינה שבה אתה נמצא.
המורה יעלה	המורה יעלה (לפני 8 חודשים) וואו מיקה את אדם כל כך סלחן ומלא סבלנות לאנשים. בחיים לא הייתי חושבת עליו כאיש זקן ובודד. אבל כנראה שמתישהו זה קורה לכולם.
אפרתי	אפרתי (לפני 8 חודשים) באמת מכוער, שהקיסרית, שמלווה אותו יד ביד לכל טיסה או אירוע, לא הגיעה להיות איתו כשעובר ניתוח באיזו תואנה קלושה. בכלל, כל הזוגות הללו שמגיעים יד ביד לטובת הצלמים (ואחרי שבועיים מתגרשים) זה מגוחך ביותר.
מיקה	מיקה (לפני 8 חודשים) מורי, כן נכון יוצא טעם רע ומר של הצרה הצרורה. ראובן, ממש. גם על זה חמלה, על האכזריות מול חולה אחרי ניתוח במיטתו, ושוב חמלה על האיש באשר הוא איש מסכן ובודד למרות שהוא הראש והראש האשם גם בזה שנער הגבעות המטורלל, לא פחות ולא יותר היה שר ל"ביטחון פנים", כלומר עבריין גבעות מורשע חסר רסן היה שר המשטרה למרבה הפדיחה.
מורי	מורי (לפני 8 חודשים) אני מאוד אהבתי את הספר. שרה המלכה יצאה ממנו רע מאוד וברור שדברים מתנהלים לפי טעמה, שהוא טעם רע ומר.
ראובן	ראובן (לפני 8 חודשים) בהחלט חבורת הזבל שלא לדבר על כך שנשלף ממיטת בית החולים נגד עצת רופאיו בגלל נער גבעות מטורלל. די, תתפטר.
מיקה	מיקה (לפני 8 חודשים) מנדלי, ברור שצודק, תיקנתי. התכווני לחקירות בבית המשפט בתפקיד הנאשם ובטעות יצא לי משטרה.
מנדלי	מנדלי (לפני 8 חודשים) עם חקירות משטרה לא נראה לי שהוא עדיין מתמודד, אבל לא באמת מבין בזה