ביקורת ספרותית על ארץ איומה מאת קית גסן
ספר טוב

---

ספר איטי. אפשר לומר יותר ספר אוירה. הדמויות מאד אמינות אך להרגשתי, הדגש אינו עליהן, חייהן הפנימים או האינטראקציה ביניהן - אלא שהן מהוות כלי שרת בידיו של הסופר בנסיון לתאר את אופיו של העם הרוסי ולהתמודד עם שאלות שונות אישיות וחברתיות בין היתר חווית המהגר, מותר הקפיטליזם על הקומוניזם, מצבה של רוסיה היום (רובד עליון קפיטליסטי כשמתחתיו רוחש בעוצמה תת מודע קולקטיבי קומוניסטי) ובמקביל לא מעט ביקורת על הפקולוטות למדעי הרוח... רעיון שנשאר איתי מהספר היה מחשבה של הגיבור על העם הרוסי ככזה שמוכרח תמיד לקחת דברים לקצה, את הקומוניזם ואת הקפליטליזם, ולכן תמיד סובל...
יש בספר הרבה שמות ותיאורים של רחובות במוסקבה, תחנות רכבת תחתית, מאכילים רוסיים ועוד. מעולם לא הייתי במוסקבה ואין לי כמעט היכרות עם רוסיה או התרבות הרוסית ולכן הרגשתי כמי שקוראת ספר בשפה זרה ולכן מחמיצה משמעויות כפולות של דברים ולעיתים מתקשה להבין את הקווים העדינים של המתרחש. יש לי הרגשה שהנאתם של יוצאי ברה"מ מהספר הזה תהיה רבה יותר.ועדיין אני ממליצה גם לאלו שאינם משם והתרבות הרוסית כביטוי הופכי לזו האמריקנית מסקרנת אותם.

» ביקורות נוספות של ענת
» ביקורות נוספות על ארץ איומה