ביקורת ספרותית על מהומה רבה על לא דוור - עולם הדיסק #33 מאת טרי פראצ'ט
ספר מעולה

---

בתור ילדה, ממש סלדתי מספרי פנטזיה, החשבתי עצמי ילדה בוגרת ורצינית שלא מתעסקת בא-נומלי. הארי פוטר, ספר מאסט לכל ילד בן גילי, לא שרדתי מעבר לספר הראשון, כשיצאו בזמן אמת ויתר השכבה חיכתה כל שנה בשקיקה לצאתו של הספר הבא בסדרה. רציתי את הספרים שלי כבדים ומלאי חשיבות עצמית.
והנה היום, דרושה לי מנה גדושה של קסם כדי לשרוד את העולם שלנו הרבה פעמים. כך מצאתי את עצמי חוזרת לספרי ילדים ונוער, בהתחלה דרך הקטנטנים שלי ועכשיו אין לי צורך יותר בתירוץ המפואר של "אני מקריאה לילדים".


וכך הגעתי לפראצ'ט, לראשונה בגילי, אבל הגעתי. ואיזה מזל שהגעתי עכשיו כי בגילאי העשרה, רוב הביקורת וההומור פשוט היה חולף מעל ראשי.


אז "מהומה רבה על לא דוור", באנגלית "going postal", ושאפו אדיר למתרגמת.
על שם הכותר ועל כל משחקי המילים ההו כה רבים של פראצ'ט.

מסופר בתחילת הספר על שפריץ פון סתמבור שנתלה. לאחר תלייתו הוצעו לו שתי אפשרויות, למות או לנהל את סניף הדואר של אנך-מורפורק המנוהלת על ידי לורד וטינרי. הוא בוחר מן הסתם לנהל את סניף הדואר.
בדואר ישנם דוור מזדקן ודוור מתלמד, גולם שאמון על שמירתו של שפריץ ובכלל הספר רווי בדמויות מוטרפות וקורעות. האויבים הם חברת "העורק הראשי" חסרי המוסר.

העלילה יחסית פשוטה, אם כי ריבוי הדמויות והעולם החדש שנתקלתי בו רק עכשיו לראשונה האטו את קצב הקריאה, אבל ממש לא פגעו בהנאה, הייתי צריכה לעשות קצת שיעורי בית (עולם הדיסק עומד על ארבע פילים שעומדים על צב שמתעופף בחלל? מה?! זה ה-היה היה פעם בארץ רחוקה רחוקה לפני הרבה הרבה שנים של המבוגרים?)
פראצ'ט מלא בביקורת חברתית ופילוסופיות, שעוברות חלק בגרון בזכות המון הומור, תועפות של הומור, אין פסקה בלי בדיחה, מודה שזה יכול גם להתיש וגם יכול להכשיל את הקורא לעיתים ולגרום לו לפספס את הפואנטה מרוב תחכום. טוב אבל זו הגאונות שלו בעצם, לא כך?

אז אם תרצו לקרוא על צרות של מדינות אחרות, כאלו שמשייטות בחלל, אבל ממש מרגישות שזה פה קרוב. ואם תרצו לקרוא על תקווה. כן המון המון תקווה. ספר פנטסטי לא רק לחובבי פנטזיה.

» ביקורות נוספות של וונדי פן
» ביקורות נוספות על מהומה רבה על לא דוור - עולם הדיסק #33