ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 במאי, 2018
ע"י omripoll
ע"י omripoll
ישנים שני דברים שאני מחפש בספר מופת.
הדבר הראשון הוא יצירה של עולם חי המזמין את הקורא לחוות אותו ולהשתתף בו.
דבר שני, חזרתו של הקורא מביקור זה עם תובנות שבכוחן לשפוך אור חדש על עולמו שלו.
מהבחינה הראשונה אין כל ספק שמאה שנים של בדידות הוא ספר מופת. מארקס יוצר עולם ססגוני, מרתק, כובש, רווי יצר ומסעיר. והשפה !! הו השפה!! כל משפט מצייר תמונה כה צבעונית, כה חיה ועם זאת כה מופרכת ויצירתית! היו כל כך הרבה משפטים שרציתי פשוט "למסגר", לסמן, כמו היו יצירות בפני עצמן.
המטאפורות בהן משתמש מארקס בשביל לממש את עולמן הפנימי, הרגשי והיצירי של הדמויות הן פשוט מבריקות, בכל משפט מחדש. לא רק זאת, אלא שגם התיאורים ה"ריאליסטיים" לכאורה, אלו של המציאות החומרית, נקראים כביטויים מטאפוריים כל פעם מחדש, בשל הסמליות היפיפייה שבהם.
מן הבחינה השנייה, אני עדיין מנסה להבין עם מה חזרתי מהביקור בעולמו המוטרף והמופלא של מארקס. הגורל חזק מהפרט? הגורל אמנם קבוע מראש אך הדרך, הדרך כה יפה! תשוקותיהן של בני אנוש הן כה מגוחכות אך יחד עם זאת כה נשגבות ופיוטיות.
אשמח לשמוע מאחרים מה הם מצאו בו ועם אילו תבונות שבו לעולמנו "החיוור" לעומתו.
אני לא בטוח עם התרגום עושה חסד עם הספר. מצד אחד, השפה הפיוטית והגבוהה מידיי טוענת את הספר במימד נוסף של מרוחקות סהרורית. מצד שני, היא מקשה על שטף הקריאה ומסרבלת סיפור שגם ככה רווי מאורעות ותיאורים (ועשרות דמויות בעלות אותו שם).
לו היה כוכב שישי הייתי מעניק אותו לספר הזה ללא היסוס..
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
omripoll
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
רץ מסכים לגמרי
לרוב אני מצליח להעירך את העיצוב, כלשונך, רק כאשר הוא מחזיק רעיון כלשהו שמתכתב עם המציאות... למשל, קשה לי עם יצירות ספרות שהן יותר מידי "מטה-ספרותיות", תרגילים של טכניקה שכאלו.. אבל במאה שנים של בדידות אני לא מרגיש שבזה מדובר.
|
|
|
omripoll
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה אירית,
אני מודה שגם לי היו כמה רגע משבר במהלך הקריאה : ) בשלב מסוים הפנמתי שלא הולך להגיע איזה סיום עלילתי ברור, ושהעלילה איננה קווית או הגיונית. כלומר, היא לא מובילה באופן ברור מאירוע לתולדה הגיונית כלשהי.. כל מה שנותר הוא להנות מן העולם שיצר המחבר, מהדימויים המהרהיבים, מהשנינות, ומהאפשרות להבין כל התרחשות כבעלת משמעות סמלית..
|
|
|
omripoll
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
חמדת
תודה על תגובתך מאירת העיניים. אין ספק שהתרגום עצמו הוא יצירה מרהיבה. יחד עם זאת, מה שהופך לא פעם יצירות מופת לכאלו הוא שהן גם מזמנות מתרגמים שונים בדורות שונים לבוא, להתמודד עמן ואף להציע להן פרשנות לשונית מחודשת - אינך חושבת?
מעבר לכך, אני לחלוטין מזדהה עם חווית הפליאה הראשונית של קריאת יצירת מופת, בעיקר בגיל צעיר.. |
|
|
חמדת
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מתרגם הספר הינו ישעיהו אוסטרידן (1912־1992).לאור שאלתך מדוע אין תרגום מחודש ,ממה שקראתי באינטרנט במאמר של
גרשון שקד :"הסיפרות העברית 1880 -1980 ",טוען מבקר הספרות הנל, כי תרגומו של ישעיהו אוסטרידן לספר המדובר, השפיע רבות על סגנונות הכתיבה של סופרים ישראלים באותה תקופה, בגלל השפעת תרגומו של המתרגם על סופרים צעירים ישראליים באותה תקופה שלקחו מהתרגום יסודות כתיבה שונים ואמצו לתוך יצירותיהם. הסופר קניוק לקח את המימד הפנטסטי הגרוטסקי ליצירותיו כגון:"סוס העץ", "היהודי האחרון".הסופר יעקוב שבתאי הושפע בכתיבת ספרו "זיכרון דברים" בכתיבת סגנון זרם התודעה והראליזם. לא טעית באשר לאבחנתך כי התרגום הוסיף "מימד נוסף של מרוחקות סהרורית", מהסיבה הפשוטה שמארקס בין היתר כתב את הספר כפנטאסיה מיקרוקוסמוטית של חיי אדם בפרספקטיבה היסטורית. ומכאן באה תחושתך להרגשת הסהרוריות בקריאה בנוסף למה שציינת. הספר לא תורגם מחדש ולדעתי גם לא יתורגם מחדש ,כיוון "שסוס מנצח לא מחליפים באמצע המירוץ ובכלל".יש תרגומים כמו יצירות שנכתבות /מתורגמות בפעם הראשונה וכל המוסיף גורע. באשר לי קראתי את הספר בשנות העשרים שלי,הוא הטביע את חותמו עלי מבחינת התחושה שהעלילה וסגנון הכתיבה גדולים מהחיים. לא חזרתי אליו כיוון שסוג של ספרים אלה צריכים להישאר בזיכרון הקורא כפי שהוא חש אותם אז,כל חזרה -הזיכרון והטעם אולי יסדקו,ולמה לקלקל זיכרונות קריאה של ספרים שעצבו את אישיותך כשהייתה צעיר?!.ובלי שום קשר ואם קשר אגבי ,ממליצה לך לקרוא את הספר
"והיום איננו כלה" צ'ינגיס אייטמטוב,ספר נדיר ביופיו. |
|
|
אירית פריד
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אין לי הסבר, ואולי יש אבל עדיין לא ירדתי לעומקו, פשוט לא יכולתי לסיים את הספר הזה, ואם צלחתי את מחציתו זה משום היותו שייך ליצירות מופת - כך על פי יודעי דבר...
מופת - כן או לא, היה בלתי קריא בעליל עבורי . סקירה יפה . ויום נפלא . |
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כך זה באמנות, שתי מגמות, העיצוב והרעיון אותה מבטאת היצירה, לא פעם העיצוב גובר על הרעיון הגדול, באופן שמעלה שאלה, האם תמונה גדולה ומרהיבה יכולה להיות משכנעת בפני עצמה?
|
|
|
omripoll
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כרמליטה
כן, נכון מאוד.. מעניין אם יש תרגום עדכני יותר? ואם כן - מה יותר מהנה לקריאה בסופו של דבר :) כי, כפי שכתבתי, יש גם קסם מסיום בנפתוליות הלשונית של התרגום הישן הזה.
|
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תרגום -
צריך לזכור שהספר תורגם לפני למעלה מ-35 שנה. בתקופה ההיא רוב הספרים בארץ נכתבו או תורגמו בשפה גבוהה. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
