הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 בפברואר, 2024
ע"י מיקה
ע"י מיקה
הלבד הגדול = אלסקה.
הלבד הגדול, גדול = לחיות באלסקה בחורף
הלבד הגדול, גדול, גדול = להיות נערה בת יחידה למשפחה של זוג הורים לא נורמטיביים באלסקה בחורף.
תהליך עיכול והסתגלות עד שהיא מתרגלת ומתקשה לקבל אפשרות חיים במקום אחר שהוא פחות מהלבד גדול.
היא זו לני אולברייט, עד גיל 13 סיאטל, אמא-אבא צעירים נורא. אבא שחזר מוויאטנם הלום קרב. סבאסבתא אוהבים אך נואשים מהמשפחה הלא נורמטיבית.
זוג הלא נורמטיביים בהתקף חיפוש עצמי חדש לוקחים את הילדה-נערה בת ה-13, לסוף העולם צפונה, לחיות ב"לבד הגדול".
לקחת ילדה בת 13 להנטיש אותה מבגדים, חפצים, אנשים בני גילה, תסכולים לבני גילה, משברים לבני גילה, מאכלים מוכרים, מקדולנד או פיצה ניו יורק, וואטאבר, טיפוח, תקשורת, מסכים ושאר מודרנה - ולנדוד לחיים באלסקה.
ואללה - בום. ועם המיני-משפחה שלה ביג ביג בום.
בום - אז מתחילים חיים חדשים פשוטים, פשוטים. מנותקים. בסיסיים בסיסיים. חיים שיתהפכו ללני שוב ושוב ואולי שוב.
תיאורי טבע יפים לקנא והם רבים ומפורטים. תיאורי חיים מעניינים ותרבות אחרת. פשטות בראשיתית קרה-חמה קשה-ממכרת מתישה-מחבקת. תיאורי ילידים אסקימואים מגניבים קרים-חמים.
הסיפור מתחיל כשלני בת 13 בבום המעבר ומסתיים כשהיא אישה כבת 30 כשבדרך עוברים עליה בומים בכפולות כמה, בצעדים קטנים, איטיים ועם מלא, מלא, מלא תיאורים כאמור - עד הביג-דרמה.
לברוח אל הלבן רחוק קר פשוט בסיסי שמח עצוב - 430 עמ' - של ממש בכייף.
לא בדיוק מתח אבל קצת. דרמה והרבה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיקה
(לפני שנה ו-8 חודשים)
שלום חן,
את מלך הביצה לא קראתי. אל שירת סרטני הנהר - איני רואה כל קשר חוץ מן העובדה שבשני המקרים מדובר בנערה הגדלה בטבע (אזורי טבע שאין בהם קווי דמיון כלל ע"כ גם בתיאורי הטבע אין שום קשר. נערות שאין דמיון ביניהן ולא בסיפוריהן או בסביבתן).
את הלבד אהבתי יותר מאת שירת. הלבד נחמד - אני קראתי טובים ממנו :) |
|
|
חן
(לפני שנה ו-8 חודשים)
הספר הכי טוב שקראתי עד היום.
נוטים לעשות השוואה לבתו של מלך הבייצה ולשירת סרטני הנהר |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
