לא הולך לי עם ג'ון לה קארה.
לא יודעת למה, אני יודעת שהוא גדול, אני יודעת שהוא נחשב מאוד, אבא שלי מאוד אוהב אותו וזה ציון לשבח בפני עצמו.
אולי התחלתי לקרוא אותו מוקדם מדי, אולי הוא לא סופר שמתאים לפני גיל 20 או שזאת אני שלא הייתי בשלה מספיק.
כי קראתי שני ספרים שלו בעבר, מאחד אפילו נהנתי, אבל באמצע השלישי נתקעתי ומאז לא הצלחתי להמשיך.
***
אבל אבא שלי המליץ ואפילו נתן לי את הספר, ספר ספריה שצריך לחזור מן הסתם מתישהו, בלי לחץ כמובן, אז קראתי.
והספר הזה דווקא זרם מאוד, קראתי אותו בערב אחד.
היה מסקרן, מעניין אפילו.
ונזכרתי למה היה לי קשה כל כך עם ג'ון לה קארה בעבר: העמימות הזאת, החידתיות, הניסיון לפענח מה מתרחש, על מה אני קוראת בעצם, ולהישאר עד הסוף עם התהיה אם הבנתי נכון.
אני כנראה לא מספיק מתוחכמת בשבילו, מקרה קלאסי של "זה לא אתה, זאת אני".
***
ובמקרה של הספר הזה, זה לא רק הוא ואני זה אולי גם התזמון.
כי, ספוילרים מכאן והלאה ראו הוזהרתם, כך כותב בנו של לה קארה על הספר:
"הוא מציג שירות מרוסק: רוחש סיעות פוליטיות משלו, לא תמיד מכיר טובה לאלה שעליו להוקיר, לא תמיד יעיל מאוד או ערני מאוד, ובסופו של דבר לא בטוח, לא עוד, שיש ביכולתו להצדיק את עצמו. ב"שומר אמונים", המרגלים של בריטניה, כמו רבים מאיתנו, כבר איבדו את הוודאות בנוגע למשמעותה של הארץ, ומי אנחנו לעצמנו. כמו עם קַרְלָה ב"כל אנשי סמיילי", כך כאן עם הצד שלנו: האנושיות של השירות היא שאינה כשירה למשימה — והיא שמתחילה לשאול אם המשימה שווה את המחיר."
אתם מבינים, הספר מפקפק בכל הדבר הזה, שירות חשאי, בטחון המדינה, במחיר שהם דורשים.
והקורא אמור להיקרע בין הגיבור המחפש את מקור הדליפה של סודות מודיעיניים לגיבור המדליף שעושה זאת כמובן ממניעים טהורים ומדליף ללא אחרת מאשר פעילת שלום עזתית, חילונית מוצהרת, שלצורך פעילות השלום שלה זקוקה משום מה לדיווחים שוטפים של סודות מודיעיניים.
והיכולת שלי להאמין שיש פה דילמה אמיתית וקורעת לב, היכולת שלי להזדהות עם המצוקה של איש השירות החשאי החושש שארגונו נוקט עמדה מתוך שיקולים פוליטיים בלתי מוסריים ותאווה קולוניאליסטית למזרח התיכון שלא קהתה עם השנים מאז נפילתה של האימפריה הבריטית... לא במיטבה כרגע.
כלומר, אני לא תמימה, ברור לי שיש שיקולים פוליטיים ושהמוסריות והמצפון הם לא תמיד הקו המנחה של ארגוני מודיעין באשר הם.
אבל באופן כללי, כמגמה, אם בהתלבטות בין תמיכה בישראל לתמיכה בפעילי שלום עזתיים (שזקוקים לסודות מודיעיניים!! בשביל פעילות השלום שלהם, כמובן, מה חשבתם?!?) השירות החשאי הבריטי בוחר בישראל - קשה לי להתייסר עם גיבורי הספר הכה מוסריים על הבחירה הזאת.
לי אישית זאת נראית כמו בחירה מוסרית דיה.
***
ואם אלו הדילמות בהן התחבט ג'ון לה קארה אין לי אלא לברך את שירות המודיעין הבריטי שימשיך לפלוט מתוכו אנשים כמו ג'ון לה קארה, לטובתם של עולם הספרות ועולם הריגול גם יחד.


















